מדינת ישראל נ' אבו צולב(עציר) ואח'

החלטה

המשיב נעצר עד תום ההליכים בחודש 4/2010.

הוא הגיש בקשה לעיון חוזר, אשר נשמעה בפגרה בפני כב' השופט אור (מ"ת 42050-03-10).

כב' השופט אור הורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים של 24 שעות בבית ערב – מר עודה אבו סולב, וכן ערב נוסף שזהותו תמסר לבית המשפט לאחר שיאושר על ידי המבקשת וזאת עד ליום 1.9.2010 (החלטה מיום 24.8.2010).

הערר שהגישה המדינה על החלטה זו – התקבל (עמ"ת 46266-08-10). הדיון התקיים בפני כב' ס. הנשיא, השופטת רויטל יפה כץ, אשר החליטה כי הערר מתקבל והשחרור מבוטל, אך יחד עם זאת, הורתה כי שירות המבחן יגיש תסקיר אשר יבחן את החלופות המעצר שיובאו בפניו ואת המסוכנות הלכאורית הקמה מהמשיב (החלטה מיום 26.8.2010).

לוח הזמנים שקבעה כב' השופטת כץ היה שהתסקיר יוגש תוך 14 יום, ובית המשפט מתבקש לקבוע דיון בפניי, עוד בטרם החגים .

ככל שמדובר בשירות המבחן, התסקיר שלהם הוא מיום 13.9.2010. שירות המבחן התנצל על האיחור שנבע מהחג, מיעוט ימי עבודה והצורך בשיחה עם החלופות. התיק נותב בחזרה אלי, שכן הבקשה למעצר עד תום ההליכים, מלכתחילה, נדונה בפניי.

מטעמים בריאותיים, לא היה בידי לשמוע את התיק עד אתמול, אך המשיב לא זומן מחמת תקלה, לכן הדיון נדחה להיום.

שירות המבחן נפגש עם החלופות, והגיש תסקיר המתייחס הן לחלופות והן למשיב. ככל שמדובר בראיות לכאורה ועילת מעצר –בשלב ראשון ההחלטה הקובעת קיומם של ראיות לכאורה ועילת מעצר לא נתקפה בערכאת הערעור. התיק נמצא בשלב שבו חלק עיקרי של ראיות התביעה ככל הנראה כבר הוצגו בפני בית המשפט. נותר להעיד עד אזרח שלא הגיע וכן שוטר אשר עדותו טרם נשמעה מהטעמים המפורטים בפרוטוקול בתיק העיקרי והועלו בפניי אתמול בעניינו של המשיב הנוסף.

שירות המבחן התייחס למשיב עצמו כאדם אשר סיים 8 שנות לימוד ואשר נשאר ממסגרת לימודית, בשל הצורך לסייע לפרנסת המשפחה ובגין 16 החל מעורבותו בפליליים. המשיב יליד 1982. אז הוא הורשע בביצוע עבירות רכוש, סמים ומין ובגינם ריצה עונש של מאסר בפועל. המשיב הסביר לשירות המבחן כי נקלע לעבירות פליליות מחמת קלות דעת, חוסר מעש וקושי להציב לעצמו גבולות פנימיים ולקבל את גבולות החוק ואז לאחר לידתם של ילדיו , החל לקחת על עצמו אחריות ולהבין את ההשלכות של התנהלות על חייו ועל חיי משפחתו.

שירות המבחן התרשם מבחור דל, בעל כוחות מצומצמים להתמודד במישורי חייו השונים. בשלב התפתחותו בגיל ההתבגרות , הוא לא חווה את אמו כדמות הורית מכוונת, תומכת ומציבת גבולות ושירות המבחן קושר בין זאת לבין נשירתו ממסגרת הלימודית בהסתבכותו בפליליים. שירות המבחן עוד התרשם כי המשיב אכן עשה ניסיונות להשתלב במסגרת תעסוקתית, אך יחסו לחוק מאופיין בקלות דעת. בנוסף, המשיב הסביר לשירות המבחן שהוא קושר את מעצרו לשימוש באלכוהול, לפני טרם לכן, והוא לא ראה בכך בעיה המצריכה התערבות טיפולית.

שירות המבחן העריך את המסוכנות להשנות התנהגות פורצת גבולות וסבר כי מסוכנות זו עדיין קיימת וזאת גם לאור מאפייני האישיות שלו, חוסר הבהירות בעניין שימוש באלכוהול, הקושי להפנים גבולות החוק ולקבל גבולות חיצוניים (הפסקה הראשונה והפסקה השנייה בעמוד 2 לתסקיר).

שירות המבחן נפגש עם החלופות שמוצעות, ולא מצא שיהיה בהן כדי להציב גבולות ולהוות דמויות סמכותיות ובסוף התסקיר, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור לחלופת מעצר.

בפן המשפטי פורמאלי כעולה מהבקשה למעצר עד תום ההליכים, למשיב עבר פלילי הכולל 4 רישומים, המורכבים מ-12 תיקי משטרה, בעבירות רכוש, ולחובתו מאסר על תנאי בן 10 חודשים מתיק פלילי 1958/07, בבית המשפט השלום בבאר שבע.

בית המשפט המחוזי היה ער לכך כי חלפו 5.5 חודשים, מאז הגשת כתב האישום ומעצרו של המשיב.בית המשפט קבע את הצורך להגיש תסקיר מחמת עברו הפלילי של המשיב והתנהגותו הלכאורית בתיק, נשוא כתב האישום. בית המשפט איננו שולל את האפשרות של שחרור על פניו.

מכלול התמונה היא שבהיבט של מסוכנות, התנהגות פורצת גבולות, נדרשת חלופה סמכותית מציבת גבולות.

כב' השופט אור התרשם מערב אחד, שהתייצב בפניו. לשירות המבחן יש עמדה שונה מההתרשמות של כב' השופט אור. האם לא התייצבה בפני כב' השופט אור. שירות המבחן מעיר לגבי האם, כי חוסר הסמכותיות שלה והיכולת שלה להציב גבולות, הם ככל הנראה, הסיבה הראשונית האפשרית שבנה נשר ממסגרת לימודית והסתבך בפליליים. היא מוצעת, על פי התסקיר, כמחזקת הערב הנוסף. לטענתה, המשיב מתייחס אליה בכבוד ומקבל את סמכותה. המשיב ומשפחתו גרו בביתה והמשפחה ממשיכה לגור בביתה, בטרם המעצר. ככל שמדובר באם, אינני מקבלת אותה כחלופה וזאת בין היתר לאור העובדה העדכנית כי המשיב עצמו הודה על שימוש באלכוהול, חלק מהראיות לכאורה מתייחסות לכך והמשיב לא ראה בכך בעיה המצריכה התערבות טיפולית. המשיב גר בבית אמו ולכאורה היא לא התערבה או לא ראתה את אותו שימוש באלכוהול ואת ההשלכות של השימוש.

באשר לערב שכן התייצב בפני כב' השופט אור, יש עמדות שונות לבית המשפט ולשירות המבחן.

הגורם אשר בסופו של דבר אחראי על התרשמות מערבים מפקחים והקובע האם ניתן לסמוך עליהם כערבים – הוא בית המשפט.

בית המשפט המחוזי איננו קובע עמדה בהחלטה לגבי הערר שכב' השופט אור התרשם ממנו.