מדינת ישראל נ' אבו צביח ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכך שביום 22.5.12 בסמוך לשעה 8:20 שהו בישראל שלא כדין.

2.ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם הוא בין חודש לשישה חודשי מאסר. ב"כ המאשימה ביקשה להחמיר עם נאשמים על רקע עברם הפלילי הכולל עבירות ביטחוניות. ב"כ המאשימה הדגישה כי העבדה שהנאשמים נשואים לנשים ישראליות, אין בה משום נסיבה לקולא שכן אין בדרך זו כדי לעקוף את הכללים שנקבעו לצורך הסדרת היתרים להיכנס לישראל.

3.ב"כ נאשם 1 טען כי הנאשם יליד 1982, נולד בישראל וחיי את כל חייו הבוגרים בישראל. ב"כ הנאשם הציג לראיה אישורים על לימודיו של הנאשם 1 בישראל וכן מסמכים מעריית ירושלים. כל בני משפחתו של הנאשם מתגוררים בישראל, ילדיו ואשתו ישראלית וזו מציאות מוכרת מזה שנים לרשויות. אשר לעברו הפלילי של הנאשם טען בא כוחו כי אין לתת משקל משמעותי לעברו הביטחוני של הנאשם שכן מדובר בעבר ישן עת היה קטין וכי הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2009 ובמשך כארבע שנים לא עבר עבירות. מדובר בנאשם נשוי ואב לילדים אשר מנסה לחזור למסלול חיים נורמטיבי.

ב"כ נאשם 1 סבור שמתחם העונש ההולם הוא של מספר ימי מאסר ועד לשישה חודשי מאסר וביקש מבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר מותנה וקנס.

4.ב"כ נאשם 2 הצטרף לדברי ב"כ נאשם 1 וציין כי נאשם 2 יליד 1979, נשוי ואב לשישה ילדים. לדבריו הנאשם מתגורר כל חייו בישראל ואף הציג מסמכים על כך. ב"כ נאשם 2 ציין כי עברו הפלילי של הנאשם הוא משנת 1999 ומאז מלבד עבירה זו אין לו הרשעות נוספות. ב"כ הנאשם ביקש כי בית המשפט יסתפק בענישה מותנת ובימים בהם היה הנאשם עצור 22.5.12 ועד 23.5.13 וזאת מטעמי שיקום.

5.הערך החברתי המוגן בבסיס עבירה זו הוא הצורך של המדינה להגן על גבולותיה מפני כניסת שוהים בלתי חוקיים, דבר המסכן את ביטחון המדינה ומטיל מעמסה כבדה על כוחות הביטחון. העונש שקבע המחוקק בשל עבירה זו הוא עונש של שנת מאסר. בהתחשב בכך ובמדיניות הענישה הנהוגה ובמתחם שנקבע בעפ"ג 44287-02-13 מדינת ישראל נגד אללטיף, אני סבורה, כי מתחם העונש ההולם הוא בין מספר ימי מאסר ועד לשישה חודשי מאסר.

6.באשר לעונש המתאים, אשקול לחומרה את עברם הפלילי הכולל עבירות ביטחוניות ויודגש כי עברו הפלילי של נאשם 1 משמעותי שכן הוא כולל 4 הרשעות קודמות שהאחרונה שבהן משנת 2009 והנאשם נדון לא אחת גם על כניסתו לישראל שלא כדין, בעוד שלנאשם 2 הרשעה קודמת אחת בעבירות חמורות אולם היא משנת 1999. עוד אזקוף לחומרה את העובדה שהנאשמים עשו דין לעצמם ולמרות שמעמדם טרם הוסדר בישראל הם מתגוררים בה דרך קבע. כמו כן אציין שלמרות שהדיון נדחה לשם הצגת מסמכים בדבר ההליך אשר עוברים הנאשמים כדי להסדיר את מעמדם בישראל, לא הוצג לי דבר בעניין. מאידך אשקול לקולא את העובדה שהנאשמים לקחו אחריות למעשיהם בהזדמנות ראשונה וחסכו מזמנו של בית המשפט והעדים, את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, היותם מפרנסים יחידים וכן את העובדה שהנאשמים מתגורר בישראל כל ימי חייהם, אולם מעמדם טרם הוסדר. כמו כן אשקול לקולא את העובדה שהנאשם 1 מזה למעלה מ-4 שנים לא עבר עבירות וכי נאשם 2 לא עבר עבירות משנת 1999.

9.לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרה ולקולא החלטתי להטיל על הנאשמים כדלקמן:

על נאשם 1:

א.50 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו 22.5.12 ועד 23.5.12.

ב.3 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג.קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תחתיו. הקנס יקוזז מההפקדה אשר הפקיד הנאשם בתיק זה.

על נאשם 2:

א.40 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו 22.5.12 ועד 23.5.12.

ב.3 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג.קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תחתיו. הקנס יקוזז מההפקדה אשר הפקיד הנאשם בתיק זה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: