מדינת ישראל נ' אבו צאפי(עציר) ואח'

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים הנני מרשיעם בעובדות כתב האישום.

ניתנה והודעה היום י' תמוז תש"ע, 22/06/2010 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, שופט

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בשתי עבירות של כניסה לישראל שלא כדין.

2.הנאשם 1 – יליד 1975, לחובתו 3 הרשעות קודמות, הראשונה משנת 2000 בגין עבירה דומה, השנייה מבית דין צבאי משנת 2007, בגין הפרת הכרזת שטח סגור, השלישית משנת 2009, בגין עבירה דומה וכן התחזות כאדם אחר – עבירות מחודש ינואר 2008.

3.הנאשם 2 – יליד 1977, לחובתו שתי הרשעות קודמות, הראשונה משנת 2002, השנייה משנת 2003 בגין עבירות דומות – הנאשם נשוי ואב ל-3 בנות.

4.הנאשם 3 – יליד 1989, נעדר הרשעות קודמות – אחיו של הנאשם 1.

5.הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה וחסכו זמן שיפוטי, לעבירות הכניסה לא נלוו עבירות נוספות, לדבריהם הכניסה הייתה לצורכי פרנסה על רקע מצוקה כלכלית באיזור מגוריהם.

6.הנאשמים 1 ו-3 אחים, הדגישו כי אביהם נפטר לפני חודשיים ונותרו חייבים לבית החולים סך של 35,000 ₪, הוצאות טיפול עבור אביהם המנוח. על כן, לדבריהם, נאלצו שניהם להיכנס לישראל כדי לעבוד ולחסוך כסף לסילוק החוב.

7.הנאשם 2 – הדגיש כי, אחת מבין שלושת בנותיו, הקטינות, חולה וזקוקה לתרופות ועל כן נאלץ להיכנס לישראל לצורכי עבודה ומימון הוצאות הטיפול.

8.ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמים מאסר בפועל ומאסר על תנאי, בשים לב כי מדובר בשתי כניסות. כמו כן, לחובת הנאשמים 1 ו-2הרשעות קודמות בעבירות דומות. עוד הפנה בטיעוניו למדיניות הענישה בהלכת פראג'ין.

9.ב"כ הנאשמים מנגד, עתר להסתפק בתקופת מעצרם, בשים לב לטענות המפורטות לעיל, לרבות דברי הנאשמים.

10.בהתחשב בטיעוני ב"כ הצדדים, הן לחומרא והן לקולא, כמפורט לעיל, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשמים, בשים לב לנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של הנאשמים כמפורט לעיל, ואשר על כן הנני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

הנאשמים 1 ו-2:

א.45 ימים מאסר שמניינם מיום מעצרם, 3.6.10.

ב.חודשיים מאסר על תנאי למשך שנה מיום שחרורם מהכלא, שלא יעברו עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

הנאשם 3:

א.21 ימי מאסר שמניינם מיום מעצרו, 3.6.10.

ב.חודש מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מכלא, שלא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.