מדינת ישראל נ' אבו עראם(עציר) ואח'

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות כניסה לישראל שלא כדין.

במהלך הדיון היום הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן, שכן בכתב האישום המקורי לא נכלל האישום השני לגבי כניסה לישראל של המשיבים ביום 26.10.10.

אין מחלוקת לגבי עילת המעצר וראיות לכאורה כנגד המשיבים 2 ו – 3.

טען ב"כ המשיבים כי לגבי המשיב 1, אין ראיות לכאורה לעבירת השהייה הבלתי חוקית מיום 3.8.10. טען ב"כ המשיבים כי אין בתיק תעודת עובד ציבור לגבי העבירה מיום 3.8.10.

לפיכך טען כי כיוון שמדובר בראיות לכאורה לכניסה אחת לישראל , הרי שיש להורות על שחרורו של המשיב שכן בהתאם לנוהלי המבקשת, כניסה אחת לישראל, דינה אזהרה ושחרור.

ב"כ המבקשת הפנה את ביהמ"ש לגיליון חקירת החשוד מיום 3.8.10.

בגיליון החקירה מצוין כי המשיב 1 הוזהר ועדותו תורגמה מעברית לערבית ולהפך, על ידי המתורגמן עבדאללה יוסף.

המשיב 1 ביום 3.8.10, מודה בכניסה לישראל שלא כדין.

הוצג בפניי דוח העיכוב שמילא אליהו כהן, שוטר שביצע את העיכוב. השוטר כהן מציין כי הודיע למשיב 1 על העיכוב והמשיב 1 מסר לו כי הגיע לישראל לעבוד בשל כך שאין עבודה בחברון.

בשלב הזה ביהמ"ש, בוחן את הראיות לכאורה להרשעתו של המשיב.

יתכן שלהעדרה של תעודת עובד ציבור יהיה משקל בתיק העיקרי. ברי כי למשיב נשמרת הזכות לטעון את כל טענותיו בתיק העיקרי.

יחד עם האמור, לא ניתן לומר שהודעתו של המשיב 1 אינה מבססת את הפוטנציאל ההרשעתי כנדרש.

כאמור אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה לכניסה השנייה שלא כדין למשיב 1.

יוער כי אילו הייתי סבור שאין ראיות לכאורה לגבי הכניסה שלא כדין מיום 3.8.2010, הייתי מורה על שחרור ממעצר שכן עבירה ראשונה של כניסה לישראל אינה מצדיקה מעצר.

לפיכך מצאתי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר גם לגבי המשיב 1.

ב"כ המשיבים מסר לי כי הוא מבקש דחיית הדיון על מנת למצות חלופה למעצרם של המשיבים.

לפיכך המשך הדיון יידחה ליום 4.11.2010 בשעה 11:30.

המשיבים יישארו במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובאו על ידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.