מדינת ישראל נ' אבו עלי(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירות של שהיה בלתי חוקית והכשלת שוטר המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים.

זאת בנסיבות בהן בעת שביצעו שוטרים סיור שגרתי בקשו מהנאשם להזדהות, הכשילם בכך שטען כי אין בידו תעודה מזהה וכי הוא בן 16 ושמו חסין מחמד יהרוש. אותה עת שהה הנאשם – שהינו תושב האזור - בישראל בלא שהחזיק בהיתר כניסה לישראל או אישור עבודה בישראל.

כנגד הנאשם תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים בגין עבירות על חוק הכניסה ותוך שב"כ המאשימה מפנה לעברו של הנאשם, להישנות העבירות ולטיבן הוא מבקש להורות על הפעלת עונש המאסר המותנה וכן להשית עליו עונש מאסר משמעותי במצטבר ומאסר על תנאי.

שקלתי נסיבות הענין וטיעוני ב"כ הצדדים.

בשורה של החלטות שיצאו מלפני הערכאות השונות , עמדו בתיהמ"ש על פוטנציאל המסוכנות הגלום בעבירות על חוק הכניסה .

כך גם עמדו בתיהמ"ש על זכותה של המדינה להגן על גבולותיה ובתוך כך לאסור כניסת מי שאינו רשוי להכנס אליה ולהמצא בה.

יחד עם זאת חזר וחידד בית המשפט העליון את העקרון כי כל מקרה ידון לגופו.

באשר לענישה הראויה עמד ביהמ"ש העליון בהילכת פארגין על מדרג הענישה תוך שהבחין בין עבירת הכניסה והשהיה לעבירות של הסעה, הלנה והעסקה.

באשר לעבירת הכניסה והשהיה הובהר כי היא מצויה במדרג הנמוך אך גם לגביה – כמו לגבי העבירות האחרות על חוק הכניסה  - יש לבחון את הנסיבות האופפות וברי לכל שלא דינו של מי שעברו נקי לחלוטין וזוהי העבירה היחידה כדין מי שכבר ביצע עבירות דומות והוא חוזר ומבצען.

לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות האחת משנת 2004 מבימ"ש לנוער בגין עבירת שהייה שנלוו לה עבירות רכוש – פריצה לרכב וגניבה מרכב בגינן נדון ל-3 חודשי מאסר בפועל והרשעה נוספת מבימ"ש שלום רמלה שוב בגין עבירות של שהיה שלא כדין שנלוו לה עבירות רכוש – גניבות כלי רכב.

בגין תיק זה נדון לכתחילה לעונש שכלל רכיב של מאסר בפועל של 12 חודשים אך ביהמ"ש המחוזי שדן בערעור שהגישה המדינה על קולת העונש החמיר את רכיב המאסר בפועל ל-18 חודשים. וגם אחרי ריצוי מאסר לתקופה משמעותית מסתבר כי הנאשם לא הפנים את המסר והוא חוזר ונכנס לישראל בלא שבידיו אישור כניסה כדין.

הנה כי כן מדובר במי שכבר טעם טעמו של מאסר בגין עבירות שונות לרבות עבירה על חוק הכניסה ולא היה בטעמו של המאסר כדי להרתיעו והוא חוזר ומבצע אותה עבירה. יתירה מכך גם בעונש מאסר מותנה המרחף מעל לראשו אין כדי להרתיעו.

נופך של חומרה מוצאת אני בכך שלא די לו לנאשם בכך שהוא חוזר ונכנס לישראל שלא כדין פעם אחר פעם אלא כשהוא נתפס ע"י שוטרים הוא מזדהה בשם לא לו ואף מוסר פרטים שקריים לגבי גילו ובכך מכשיל שוטרים אשר גם כך ידיהם מלאות עבודה.

כל אלה יש בהם כדי להצדיק זו הפעם ענישה מכבידה.

עם זאת כמובן שלנגד עיני מכלול הנסיבות המקילות כפי שפורטו על ידי הסנגור המלומד.

ראשית, הנאשם הודה ובכך חסך מזמנו של הציבור וכן מזמנם של עדי התביעה – כולם עובדי ציבור וחלקם אף אנשי משטרה.

עוד אביא בחשבון את רקעו של הנאשם והמצוקה הכלכלית בה שוהים הוא ובני משפחתו.

כן יובאו בחשבון טיעוני הסנגור לפיהם מדובר באדם צעיר שהוריו גרושים, אמו חולה מאוד ואביו הסיר מעליו את האחריות הכלכלית לגבי בנותיו.

גם גילו הצעיר ודברי הסניגור לפיהם זו הפעם נכנס לישראל לצרכי עבודה יעמדו לימינו של הנאשם. לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: