מדינת ישראל נ' אבו עלאן(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, על רקע כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ככל שהדבר נוגע לכניסה שלא כדין. אולם סבור שלא ניתן לייחס למשיב את העבירה שלה כשלה, שכן זה לא נחקר לגביה וממילא מדובר במעשים אשר מלמדים על קיומה של עבירה לכאורית ברף הנמוך ביותר. ניתן להורות על שחרורו בהפקדות כספיות שתבטחנה התייצבותו לדיון.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב.

ראשית, אציין כי, למסקנה זו הגעתי בהתעלם מהעבירה של הפרעה לשוטר המיוחסת למשיב, אלא אך על בסיס כניסתו לישראל שלא כדין. המדובר במי שהורשע כבר 5 פעמים קודמות בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, כאשר לשתי הרשעותיו האחרונות נלוו גם עבירות של התחזות לאדם אחר שנועדו להקשות על תפיסתו. המשיב ריצה מס' פעמים עונשי מאסר, ולא היה בהם להרתיעו מלחזור פעם נוספת ולחטוא בעבירות על חוק הכניסה לישראל.

ביתר שאת, ביהמ"ש נותן דעתו לכך שכנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה שהינו בר הפעלה שאורכו 4 חודשים. היה והמשיב יורשע זה צפוי לעונש מאסר משמעותי שלא מצאתי שיש בערבויות כספיות כדי לצמצם החשש המוגבר להימלטות מן הדין. ראה ביחס לכך בש"פ 562/13 עאצי נ' מ"י, עמ"ת 49703-12-12, עמ"ת 49873-11-12, עמ"ת 37498-09-12 וכן עמ"ת 45709-06-11, בכולם בתי המשפט הורו על מעצר עד תום ההליכים בשעה שדובר במי שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה. למעלה מן הצורך ממילא לא הוצג כל ערב לביהמ"ש שיוכל לדאוג להתייצבותו של המשיב לדיונים.

לאור האמור לעיל, בהינתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהעדר כל חלופה להציע, ועל רקע החשש להימלטות מן הדין, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ד, 06/10/2013 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

החלטה

בוצעה הקראה.

נקבע למענה מפורט בפני כב' השופט עטר ליום 13.10.13 שעה 10:00.

המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר למשיב 3 שיחות טלפון על פי הנהלים.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ד, 06/10/2013 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: