מדינת ישראל נ' אבו עאיש(עציר) ואח'

החלטה

ביום 6.1.14, לאחר דיון במעמד שני הצדדים ובמעמד צד אחד, התקבלה חלקית בקשתו של ב"כ הנאשם 1 להסרת החיסיון, ובית המשפט הורה על גילוי פרט החסוי על פי תעודת החיסיון. זאת, למרות שהחיסיון הוטל מסיבה מוצדקת והחשיפה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב.

המדינה מבקשת עתה, בבקשתה בכתב, וכפי שהוסברה היום בדיון, להפריד בין האישום הראשון לאישום השני. בכוונת המדינה אז לחזור בה מהאישום הראשון, ולבקש להרשיע את הנאשם באישום השני, על פי הודאתו, היינו על פי גרסתו בעדותו בבית המשפט.

ב"כ הנאשם 1 טוען שאין לאפשר מהלך זה, שבעיניו אינו אלא "תרגיל". לשיטתו אין לבית המשפט סמכות לעיין מחדש בהחלטה להורות על גילוי הראיה. יתרה מזו, לשיטתו, המהלך כולו אינו ראוי. מה גם, שלשיטת הסנגור אף לאחר הפרדת האישומים, עדיין תעמוד לו זכותו לקבל את הראיה החסויה.

עלי לדחות את עמדת הסנגור לעניין הסמכות. נהפוך הוא. נכונה עמדת המדינה כי ניתן לעיין מחדש בהוראת בית המשפט לחשוף חומר חקירה חסוי. זאת, אם הנסיבות משתנות. הרי החיסון נועד למטרה ראויה. החשיפה נעשית בשל היות הראיה "חיונית" להגנה, כפי שפורש הדבר בפסיקה. אם משתנות הנסיבות והראיה אינה עוד חיונית, אין צורך להורות על החשיפה, דבר שעלול להביא לפגיעה קשה באינטרס הציבורי, בין בחשיפה ובין בכפייה על המדינה לחזור בה מכתב אישום ראוי.

אם המדינה יכולה לשנות את "רוע הגזירה" על ידי ויתור על חלק מכתב האישום, ולהביא לעיון חוזר וביטול הוראת החשיפה, מן הראוי לעשות כן, ובית המשפט יישמע את בקשתה בנפש חפצה.

לפיכך בחנתי את הדברים מחדש.

אולם לאחר בחינת הדברים מחדש לגופו של עניין, במקרה זה לא אוכל להיעתר לבקשת המדינה. הבקשה נדחית. ההוראה בדבר חשיפת הפרט במקומה עומדת.

לא אוכל לנמק את ההחלטה באופן גלוי, ולו ברמז, שכן די לחכימא ברמיזא.

הנימוק להחלטה זו נרשם בהחלטה חסויה, המוכנסת למעטפה יחד עם הפרוטוקול החסוי הקודם, לעיון בית המשפט והפרקליטות בלבד.

המעטפה עם החומר החסוי תוחזר לכספת.

המדינה תודיע בדחיפות אם יש צורך בזימון העדים לדיון הקרוב, או שעניין זה מתייתר.

המזכירות תעביר החלטה זו בדחיפות לעיון ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: