מדינת ישראל נ' אבו סנינה

החלטה

במהלך החקירה הנגדית של העדים דיבר הנאשם מספר פעמים והוזהר על ידי ביהמ"ש כי אסור לו לעשות כן.

זו הפעם אף הדריך הנאשם את העד בתשובתו.

הנאשם מוזהר כי אם יעשה כן פעם נוספת יראה הדבר בחומרה רבה.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ב, 10/01/2012 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של הנחה על פני הדרך של דבר העלול להטריד עוברי דרך.

במועד ההקראה טען הנאשם כי הוביל עגלה ולא הניח אותה וכי לא הפריע לאף אחד. הנאשם טען עוד כי סוחרים בשוק יבואו להעיד לטובתו, הוא ישאל אותם מי ראה את האירוע ומי מוכן לבוא לסייע בידו.

מטעם המאשימה העיד השוטר פאדי בסאן (להלן: השוטר).

על פי עדותו של השוטר הוא עבר באזור מזלף שער שכם והבחין בנאשם מניח עגלה עמוסה בדברים באמצע הדרך וגורם בכך להפרעה לעוברי הדרך.

מטעם ההגנה העידו הנאשם ושלושה עדי הגנה נוספים.

לגרסת ההגנה הנאשם לא עצר במקום אלא היה בתנועה. עוד טענה ההגנה כי השוטר לא נכח במקום אלא שני שוטרים אחרים עצרו את הנאשם והובילו אותו לתחנת המשטרה שם נרשמה הודעת תשלום הקנס על ידי השוטר.

אני מחליט לקבל את גרסת השוטר ולדחות את גרסת ההגנה.

מדובר בשוטר ותיק, מנוסה ומיומן.

לא הוצג לפני נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטר לא דיבר אמת. לא מצאתי סיבה לכך שהשוטר יבקש לטפול על הנאשם אשמת שווא מורכבת, אשר כל הרכיבים הרלבנטיים בעניינה שקריים. מדוע זה יבקש השוטר לציין כי הוא זה שנכח במקום והבחין בנאשם?! ככל שמשטרת ישראל החליטה לקשור קשר כנגד הנאשם ולייחס לו עבירה שלא בוצעה על ידו, היה באפשרותם של השוטרים אשר על פי טענת ההגנה עצרו את הנאשם, לרשום את הדוח. כמו כן, מדוע בחרו השוטרים לייחס לנאשם דווקא את העבירה המדוברת?! מה עשה הנאשם אשר עורר את חמתם של השוטרים ואשר גרם להם לעכב אותם במשך זמן רב, מבלי שהוצג דוח עיכוב?! כל זאת לא הובהר.

בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של השוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

גרסת הנאשם ועדיו קשה בעיניי.

כאמור, במועד ההקראה טען הנאשם כי יפנה לסוחרים בשוק וישאל מי יכול לסייע בידו. מכאן כי במועד ההקראה עדיין לא ידע הנאשם מי הם עדיו. והנה, במהלך עדויות עדי ההגנה היום נמסרו על ידם פרטים רבים אשר אין זה סביר כי יחרטו בזכרונם במשך חודשים ארוכים.

זאת ועוד, לגרסת חלק מן העדים הם אלה שפנו לנאשם , מיוזמתם, תוך רצון לסייע בידו.

בנוסף, מרבית עדי ההגנה מסרו מיוזמתם כי שני שוטרים נכחו באירוע, אחד בשם מהארן והאחר שחום עור. עובדה זו מובנת על רקע העובדה שעדי ההגנה שוחחו ביניהם קודם למתן עדותם, וזאת אף על פי שמרביתם העידו כי לא הבחינו בזה בזה במועד האירוע. ברור אפוא שעדי ההגנה תיאמו ביניהם את גרסתם, בין אם במודע ובין אם לאו, ומשכך משקלה של עדותם נמוך ביותר, אם בכלל.