מדינת ישראל נ' אבו סלימאן ואח'

החלטה

לאור האמור, מתייתרת החלטה בבקשה.

עם זאת, מצאתי לנכון לציין לפני המשיב מר אלגלי אלון, כי אם לגרסתו ההפרות נרשמו בשל העובדה שהוא שהה בביתו במקום בו לא נקלט הפיקוח באמצעות האיזוק האלקטרוני, עליו להתאים עצמו לטווח קליטת המכשיר.

כמו כן, עליו להקפיד שלא להפר את תנאי השחרור ולא להפר את תנאי הפיקוח באמצעות האיזוק האלקטרוני, שהרי לפחות פעמיים במסגרת הפיקוח בעת שהגיעו המפקחים למקום בעקבות קריאה, לא נוכח המשיב בביתו.

המזכירות תשגר עותק מהחלטתי לאחראים על הפיקוח באמצעות האיזוק האלקטרוני.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"א, 12/09/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

החלטה

המשיב רשאי לצאת לבית הכנסת ביום הכיפורים ובערב יום הכיפורים.

בערב יום הכיפורים ביום 17.9.10 בין השעות 17:00 עד 21:00 וביום הכיפורים, 18.9.10, בין השעות 9:30 ועד 13:00 ובין השעות 16:00 ועד השעה 20:00, ובלבד שיהיה כל העת בפיקוח ובליווי אביו.

המזכירות תשגר עותק מהחלטתי לאחראים על הפיקוח באמצעות האיזוק האלקטרוני על מנת שיפתח למבקש חלון בשעות ובמועדים כמפורט לעיל.

למען הסר ספק, המשיב רשאי לצאת לבית הכנסת במושב עזריה, הנמצא בסמוך לביתו.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"א, 12/09/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

החלטה

ביום 15.7.10 הורתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, בין השאר באופן שקבעתי שהמשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא, פיקוח אנושי ובפיקוח איזוק אלקטרוני.

לא יבשה הדיו על החלטתי, ובחלוף 12 יום, ביום 27.7.10, הגיש המבקש בקשה בה עתר לאפשר לו לצאת לעבודה.

המבקש סמך בקשתו על סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

המבקש ציין בבקשתו בין השאר, בסעיף 3, שביום 21.7.10 התקיימה ישיבת הקראה והתיק לא נקבע להוכחות בשל העובדה שהנאשמים הנוספים לא הוזמנו לישיבת הקראה ולכן לא ניתן היה לקדם את התיק והתיק נקבע לתזכורת לתחילת ספטמבר.

ב"כ המבקש טען כי המבקש כופר בחשד המיוחס לו, ומשפטו רק בחודש ספטמבר יקבע להוכחות למועד מאוחר יותר ועלול להמשך פרק זמן לא קצר, ומשכך זו הנסיבה החדשה בגינה ניתן לשקול עיון חוזר בתנאים.

ב"כ המבקש הפנה לבש"פ אברג'ל, 5042/04, וכן לבש"פ 442/95, מלול, לעניין חלוף הזמן, וטען כי חודשיים ימים ממועד מתן ההחלטה הם פרק זמן מספיק על מנת לדון בעיון חוזר.

ב"כ המשיב הפנה לדברי כב' בית המשפט בבש"פ 442/95 שם כב' בית המשפט קבע כדלקמן: