מדינת ישראל נ' אבו סלוטה(עציר)

החלטה

1.נגד המשיב הוגש בבית משפט זה כתב אישום המייחס לו החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמי, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.על פי הנטען בכתב האישום ביום 7.12.09, בשעה 11.00 או בסמוך לכך, בהיותו של המשיב בכפר מנדא, החזיק המשיב בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 1244.24 גרם שלא לצריכה עצמית. באותו מעמד, כאשר הגיעו השוטרים לביתו, פתח המשיב את חלון ביתו בקומה שלישית וזרק מתוכו גרב ובתוכה הסם שנתפס, וזאת בכוונה להכשיל ההליך השיפוטי על ידי ניסיון להעלים את הסם.

3.בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

4.ב"כ המבקשת ציינה בבקשה את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

5.בדיון בפניי טען ההסניגור לחולשתן של הראיות לכאורה והוא סבור כי במקרה דנן יש מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן אשר המליצה לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בשילוב עם איזוק אלקטרוני.

6.אינני מסכים עם הסניגור לענין הראיות לכאורה. לאחר שעיינתי בראיות התביעה שבתיק החקירה, הגעתי למסקנה לפיה קיים חומר ראיות למכביר, הקושר את המשיב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מדוחות ועדויות השוטרים שהגיעו לביתו של המשיב עולה בבירור כי המשיב הוא זה שזרק את הסם מחלון ביתו והספקות אותם מעלה הסניגור אין בהם ממש בנסיבות הענין שכן המשיב זוהה בבירור כמי שזרק את הסם.

7.העבירות בהן מואשם המשיב מקימות עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים נוכח המסוכנות הסטטוטורית. מסכים אני עם האמור בבקשה כי מדובר בהחזקת סם מסוכן בכמות גדולה, אשר ללא ספק טומנת בחובה מסוכנות אינהרנטית.

8.סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים קובע כי אין לצוות על מעצרו של אדם עד תום ההליכים כנגדו אלא אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור שפגיעתם במשיב אינה פחותה.

9.במקרה דנן, שירות המבחן בחן את החלופה המוצעת – מעצר בית בביתו של מר ח'ליל חסן סמאדייה מכפר סולם. שירות המבחן התרשם כי המפקח המוצע הוא אדם רציני ואחראי המבין את משמעות הפיקוח על המשיב ומוכן לכך. שירות המבחן המליץ לבית המשפט לשחררו למעצר בית בפיקוח ובליווי של מר ח'ליל סמאדייה ולחזק את החלופה המוצעת באיזוק אלקטרוני. כמו כן, הוצע להטיל על המשיב צו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים.

10.תכליתה של חלופת המעצר הינה מניעתית ועל בית המשפט לבחון האם ניתן על ידי שיחרור המשיב לחלופת מעצר למנוע את הסיכון לציבור מפני מסוכנותו של המשיב. אף אני התרשמתי כי ניתן במקרה דנן לסמוך על המפקח המוצע שיפקח כראוי על המשיב וימנע ממנו להפר את תנאי השחרור שיקבעו.

אני סבור כי החלופה המוצעת ראוייה גם בשים לב לעובדה כי החלופה נמצאת במרחק ניכר ממיקום מגוריו של המשיב.

11.אשר על כן, אני מחליט לאמץ את המלצת שירות המבחן ומורה על שיחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בביתו של מר ח'ליל סמאדייה בכפר סולם, בפיקוחו של מר ח'ליל סמאדייה, כאשר שוטר ממשטרת ישראל רשאי בכל עת לבוא לבית בו המשיב שוהה על מנת לוודא כי אכן המשיב ממלא אחר תנאי מעצר הבית.

כמו כן, אני מורה על פיקוח אלקטרוני. על גופו של המשיב יותקן, בהסכמתו, אזיק אלקטרוני בהתאם.

על המשיב או מי מטעמו להמציא למזכירות בית המשפט אישור של חברת בזק בדבר קיומו של קו טלפון נקי משירותים למעט שיחות נכנסות ויוצאות.

ניתן בזה צו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים. לשם כך אני מאשר למשיב לצאת ממעצר הבית לצורך פגישה במשרדי שירות המבחן בנצרת בימי ד' בין השעות 13.30 עד השעה 15.00.

הסניגור יודיע למאשימה ולחברת הפיקוח האלקטרוני על הפגישה תוך 24 שעות מראש על מנת שיווצר חלון באיזוק האלקטרוני.

יופקדו על ידי המשיב ערבון או ערבות בנקאית בסך 5000 ₪ תוך 24 שעות.