מדינת ישראל נ' אבו סבילה(עציר)

החלטה

בהמשך להחלטתי מיום 15.7.10, להלן פירוט הנימוקים בעניין הראיות לכאורה.

טוען הסניגור כי על פי הראיות לכאורה, המשיב לא ישב ליד הנהג בעת הנסיעה, על כן, הוא לא היה זה שגנב את הרכב. לטענתו, לגרסת הנהג, היושב לידו הוא זה שלקח את הרכב בסופו של דבר. מהודעתו של חאלד עולה כי אמין ישב ליד הנהג בדרך הראשונה, וגם אמין מאשר זאת. בנוסף, המשיב חבש כובע, לראשו, והנהג לא ציין כי האדם עם הכובע גנב את הרכב. הסניגור גם מעלה טענות ביחס למסדר הזיהוי שנערך לחאלד.

אני מוצאת ממש בטענה זו, הגם שאיני סבורה כי יש בה כדי לפגום בתשתית הראייתית. מהראיות עולה כי אמין הוא זה שישב ליד הנהג, וכי המשיב ישב מאחור, וגם חבש כובע לראשו. המתלונן טוען כי זה שישב לידו גנב את המונית. אלא ששני השותפים האחרים מציינים, כי היה זה המשיב שגנב את המונית. הוא גם היה מנהיג החבורה, לפי שיטתם.

אין בהבדלי גרסאות אלה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לקשר שבין המשיב לעבירה, בפרט כאשר המשיב אינו מוסר כל גרסה, אלא כפירה כללית בהיותו במקום, ושותפותו על פי דיני השותפות.

ביחס לשריפת המונית, השניים האחרים מפלילים את המשיב.

לא מצאתי פגמים במסדר הזיהוי, כאלה שיש בהם כדי להשפיע על התשתית, בפרט לא, שעה שאמין ממילא מכיר את המשיב, בהיותו קרוב משפחתו.

אשר לאישום השני, הראיות לכאורה, ובפרט עדויות עדי הראיה שעמדו ברכבים בסמוך למשיב, מאשרים כי המשיב בניסיון בריחתו התנגש ברכבים שעמדו לפניו ואחריו.

אשר על כן, לא סברתי כי נפלו פגמים משמעותיים בתשתית הראייתית.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: