מדינת ישראל נ' אבו מלש ואח'

החלטה

הנני ממנה לנאשמים סניגור מן הסנגוריה הציבורית .

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תש"ע, 11/01/2010 במעמד הנוכחים.

חיים חדש, סגן נשיא

הכרעת דין

הנני מרשיע את הנאשמים, על סמך הודאתם , במיוחס להם בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תש"ע, 11/01/2010 במעמד הנוכחים.

חיים חדש, סגן נשיא

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם , בעבירה של כניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין.

2.מדובר בתושבי הרשות הפלסטינית, אב ובנו, ילידי 1978 ו 1956 , אשר נכנסו לישראל שלא כדין , לצורכי עבודה.

3.צודקת התביעה בציינה כי מדובר בעבירה חמורה העלולה לפגוע בביטחון הציבור .

4.יחד עם זאת , קבע כב' בית משפט העליון , ברע"פ 3173/09 , מפי כב' השופט רובינשטיין כי :"ככל שהמדובר בשהייה קצרה מאוד בישראל , ניתן להסתפק במאסר על תנאי , תוך החתמת הנאשם על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה, בתוך שילוחו לשטחי הרשות ללא שיהוי. כאמור , בשהייה שניה שלא כדין , העונש הראוי הוא מאסר בפועל , לשם הרתעה , ואורכו צריך להיגזר מנסיבות המקרה והנאשם... ברי כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן ... וכן מאסר על תנאי וקנס".

5.במקרה הנדון מדובר בנאשמים שהודו , מיד בהזדמנות הראשונה שניתנה להם – וחסכו מזמנו של בית המשפט .

6.לנאשמים אין עבר פלילי כלל – ואין מדובר בנאשמים צעירים . הנאשם מס' 2 הוא כבן 54 שנים .

7.גם לא נלוו לעבירה זו , עבירות נוספות .

8.שני הנאשמים הביעו חרטה על ביצוע העבירה ולקחתי בחשבון כי הם עצורים מאז נתפסו , דהיינו מיום 08/1/10.

9.בנסיבות אלה סבורני כי ראוי לאמץ את קביעתו של כב' בית המשפט העליון ולהסתפק בעונש של מאסר על תנאי, תוך החתמת הנאשמים על התחייבות כספית שלא לחזור על המעשה ותוך שילוחם בחזרה בשטחי הרשות הפלסטינית.

9.1האמנתי לנאשמים כי הם הגיעו לישראל אך רק כדי להתפרנס והתחשבתי בנסיבות המשפחתיות והכלכליות שצוינו ע"י האב.

10.אשר על כן , החלטתי שלא למצות הפעם את הדין עם הנאשמים ולדון אותם לעונשים הבאים:

10.14 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא כי במשך שנתיים מהיום לא יעברו הנאשמים עבירות לפי חוק הכניסה לישראל .

10.2כל אחד מן הנאשמים יחתום על כתב התחייבות בסך 10,000 ₪ , להימנע , במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.