מדינת ישראל נ' אבו מדעם(עציר)

הכרעת דין

ב"כ הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"ד, 06/10/2013 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לסעיף 67 בפקודת התעבורה יחד עם עבירות נוספות הכוללות אי ציות להוראת שוטר והכל כמתואר בכתב האישום.

מתחם הענישה ביחס לעבירה המרכזית נשוא כתב האישום כולל רכיב של מאסר אשר נע בין מאסר מותנה ועד למאסר לתקופה של 12 חודשים.

ב"כ המדינה טענה כי בפרשה זו ולאור עיקרון ההלימה שבתיקון 113 ראוי כי בית המשפט יגזור על נאשם ספציפי זה מאסר בפועל לתקופה מוחשית שכן נסיבותיו של האירוע על רקע עברו התעבורתי והפלילי מצדיקים לשיטת המדינה רכיב של מאסר בפועל ממש מאחורי סורג ובריח.

ההגנה מצידה ביקשה לקחת בחשבון את העובדה כי הפסילה נשוא הנהיגה בפרשה זו הוטלה בנסיבות משפטיות שמעוררות תהייה ביחס לתקפותן המשפטית.

ב"כ הנאשם אף הפנה לדברים מפורשים שאמר בעניין זה כבוד השופט ואגו במסגרת הליך המעצר.

אדגיש כי במסגרת מתן גזר דין וטיעונים לעונש, אין נפקות ממשית לטענות אלו שכן הנאשם הודה ולקח אחריות אך למען ההגינות אסכים כי טיעון זה של ההגנה מצוי ברקע של גזר הדין שכן לא ניתן לחלוטין להתעלם מן העובדה כי עת ניתן גזר הדין בעניינו של הנאשם הכולל רכיב של פסילה בפועל, זה לא היה נוכח בבית המשפט והמדובר בתיקון של גזר דין אשר בוצע על ידי בית המשפט לאחר שזה הפך חלוט בהעדר הנאשם.

למרות המתואר לעיל ומאחר ואותה בקשה לתיקון גזר הדין הוגשה לבית המשפט בהסכמת הצדדים, הודאת הנאשם ולקיחת אחריות בפרשה שבפני תקינה ואין המדובר בסיטואציה בה הנאשם לוקח אחריות ביחס לעבירה שמבחינה משפטית לא בוצעה.

תנועת בית המשפט בתוך מתחם הענישה אשר הוצג לעיל היא תלוית נסיבות.

בפרשה זו נסיבות ביצוע העבירה כוללות גם עבירה של אי ציות להוראת שוטר מה שמחמיר את משקל החומרה לכיוון עמדת המדינה.

גם לעובדה כי לנאשם עבר פלילי הכולל עבירה של אי מניעת פשע, תרומה לתנועת בית המשפט בתוך מתחם הענישה לכיוון של החמרה.

בנסיבות המתוארות לעיל יש הצדקה מלאה לקבל את עמדת המדינה לפיה ראויה ענישה כוללת רכיב של מאסר בפועל.

יחד עם זאת, יש לקחת לזכות הנאשם את לקיחת האחריות מצידו, את העובדה כי המדובר באדם צעיר כבן 22 וחצי, את העובדה כי בפרשה אשר ייצרה את המאסר המותנה התלוי כנגדו לא הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ולמעשה המדובר בהרשעה ראשונה של הנאשם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

עברו הפלילי של הנאשם כולל שתי הרשעות כך שאין המדובר בעבר פלילי כבד.

אין ספק כי הנאשם בא ממשפחה נורמטיבית ומכובדת אשר תומכת בו (וניתן היה לראות זאת בצורה חדה במהלך הדיונים בפני).

אני סבור כי באיזון הנכון שבין עיקרון ההלימה ובית שיקולי שיקום על רקע יתר הנתונים שהוצגו לעיל, די בפרשה זו בענישה הכוללת 6 חודשי מאסר. מאסר זה ימנה מיום מעצרו של הנאשם וביחס אליו יופעל בחופף מאסרו המותנה של הנאשם.