מדינת ישראל נ' אבו כשכ(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שהודה בכתב אישום במסגרת הסדר טיעון בעבירת אספקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ומהן עולה כי ביום 03/06/10 בסביבות השעה 11:30 הגיעה קונה אל מתחם משפחת שעבן בפרדס שניר בלוד המצוי בקרבת מתחם משפחת אבו קישק. הנאשם ניגש לקונה ומסר לה סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 0.6349 גרם.

במסגרת הסדר הטיעון הודה כאמור הנאשם והוצהר כי התביעה תגביל עצמה ל- 10 חודשי מאסר בעוד הסנגור יטען באופן חופשי לעניין העונש.

ב"כ התביעה בטיעוניה עותרת לכבד את ההסדר ברף העליון ודהיינו להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי,פסילה ופסילה על תנאי וכן קנס.

לדבריה מדובר בנאשם בעל עבר פלילי ולחובתו 5 הרשעות קודמות בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית, רכוש, איומים, אלימות, בנוסף לחובתו גמר דין ללא הרשעה בעבירה של החזקת כלי פריצה, מדובר בנאשם שריצה מאסרים מאחורי סורג ובריח כעולה מת/1.

עוד היא מבקשת כי בית המשפט יתן משקל משמעותי לחומרת העבירה לעונש הקצוב בצידה ולהלכות אשר יצאו מבית המשפט העליון בעניינה כמפורט בטיעוניה.

הסנגור מבקש מבית המשפט להסתפק בימי מעצרו ולהשית על הנאשם בנוסף עונש מאסר מותנה וכן להתחשב בו לעניין רכיב הקנס ולהטיל פסילה מותנית בלבד.

לדבריו יש להקל בעונשו של הנאשם בשל הנסיבות המקלות כדלקמן:

מדובר בבחור צעיר בן 25, דל אמצעים, הוריו חולים ולכן הפסיק לימודים על מנת לסייע בכלכלת המשפחה. נסיבות החיים הם שהובילו אותו לחברה השולית.

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ובכך חסך זמן שיפוטי ונטל אחריות על מעשיו.

באשר לנסיבות העבירה מדגיש הסנגור כי מדובר בקונה נרקומנית שהיתה מקבלת את הסם גם ממקור אחר וכי הוא העביר לה את הסם ללא תמורה. מדובר בכמות קטנה יחסית ולא מסחרית.

בנוסף ולטענתו אין לנאשם עבר מכביד.

הנאשם שרוי בתנאי מעצר מזה כחודש ושבועיים והוא מוסר בדיקות שתן נקיות.

עוד סבור הסנגור כי יש לאבחן את הלכות העליון אליהן הפנתה ב"כ התביעה ודהיינו אין מדובר בסחר אלא באספקת כמות סם מוגבלת לנרקומנית.

הנאשם מצידו הסביר את הנסיבות בהן נעברה העבירה ושייכה לתקופה בה השתמש בסמים.

לאחר ששקלתי נסיבות העניין ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ודברי הנאשם ובטרם אגזור את דינו של הנאשם אציין את השיקולים לקולא ולחומרה בעניינו:

העבירה בה הורשע הנאשם על פי הודאתו הנה עבירה חמורה ביותר המסווגת כעבירת פשע והעונש הקצוב בצידה עומד על 20 שנות מאסר בפועל. העובדה כי סיפק הנאשם סם לקונה מלמדת כי יש לו חלק בשרשרת הפצת הסם. ודהיינו אף אם אקבל את התמונה שמנסה ההגנה לצייר לפיה מדובר באספקת סם לנרקומנית שממילא היתה מקבלת את הסם ממאן דהוא עדיין עצם החלפת הידיים ובפרט כמדובר ב"סם המוות" הירואין הנה מחמירה למדי. במובן זה איני מוצאת כי יש לאבחן את הלכות העליון אשר צוטטו על ידי ב"כ התביעה באשר למדיניות הראויה בעבירות הכרוכות לנגע הסמים שיש לבערו מן החברה על ידי ענישה נוקשה.

הסם שהעביר הנאשם לידי הקונה הנו סם קשה וקטלני ואף אם מדובר בסוג של "ערבות הדדית" כמתואר מפיו בדיון ודהיינו למי שיש סם חולק עם חברו המכור כדיין מדובר במעשה חמור מעין כמותו המצדיק ענישה הולמת שתיתן ביטוי מוחשי לסיכון הכרוך בהפצתו של הסם.

ודוק: בהקשר זה אין נפקא מינא אם הנאשם נקי מסמים אם לאו שהרי העבירה עצמה על פי אופיה מהווה נזק למשתמשת אחרת.