מדינת ישראל נ' אבו כף

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 16.9.13, כדין. התביעה מתנגדת לבקשה.

המבקש קיבל לידיו דו"ח המהווה הזמנה לדיון וכתב אישום. משלא התייצב לדיון בעניינו ביום הוא נשפט בהעדר כדין לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

טוען המבקש כי בשל אי הבנה בינו לבין בא כוחו הקודם לא התייצב לדיון.

זכותו של המבקש ליומו בבית המשפט איננה אבסולוטית (עיין: רע"פ 3910/11 סימון ספיאשוילי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 30.5.11) אין בטענה של אי הבנה כשלעצמה כדי להצדיק היעדרות מן הדיון, קבלת טענה מעין זו יש בה כדי לאיין את תכליתו של סעיף 240(א)(1) (עיין: רע"פ 2673/11 מיטל זימנר נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 12.4.11). בית המשפט העליון הביע עמדה ברורה בסוגיה וקבע לא אחת כי גם טעות משרדית של סנגור או בלבול אינה עילה לביטול פסק דין [עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03, רע"פ 5377/03 וגדי ג'מאל נ מ"י, הש' א. חיות, 29.6.03], [עיין גם: עפ"ת (חי') 13586-07-11 מחמוד מרדאוי נ' מדינת ישראל, הש' כ. סעב, 4.9.11].

משמועלית טענה כלפי עמית למקצוע ראוי היה לבקש את תגובתו של עורך הדין האחר ולצרף תצהיר מתאים כך על פי פסיקת בית המשפט העליון [עיין: ע"פ 1385/06 פלוני נ' מ"י, הרכב הש': א. פרוקצ'יה, א. רובינשטיין, י. דנצינגר, 6.4.09].

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

גזר הדין ניתן ביום 16.9.13 מועד אליו הוזמן הנאשם. גם אם סבר כי ענינו מטופל ע"י עורך תמוה הכיצד לא התעניין בגורל הדיון אז. ואולם, נוכח המפורט בסעיף 10 לבקשה (טענות הגנה לגופו של עניין) ובשל החשש לקיומו של עיוות דין, מורה על ביטולו של פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות ע"י המבקש בסך 2000 ₪ תוך 30 יום.

אם לא ישולמו במועד דינן כדין קנס.

קובעת להקראה ליום 7.5.14 שעה 10:15.

הנאשם חייב להתייצב גם אם מיוצג בתיק. אם לא תהא התייצבות תהא שפיטה בהעדר.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: