מדינת ישראל נ' אבו טיר(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב ופסילתו מלנהוג עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כתב האישום שהוגש כנגד המשיב מייחס לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש ונהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם בהיותו שיכור, פגע עם רכבו בכלי רכב שעמד ברמזור אדום והדף אותו לרכב שלפניו. המשיב ברח מהמקום תוך שהוא סוטה שמאלה, מאלץ את אחד מכלי הרכב המעורבים לעלות על אי תנועה, ומתנגש בדופן ימין שלו באמצעות חזית רכבו. המשיב המשיך בנסיעה וברח מהמקום. כתוצאה מהתאונה נגרמו פגיעות גוף קלות לנוסעים באחד מכלי הרכב ונגרמו נזקים שלושת כלי הרכב המעורבים.

המשיב מסכים כי בידי המבקשת ראיות לכאורה בכל הנוגע לאישום המיוחסים לו. לסברתו, מאחר ופגיעות הגוף בעקבות התאונה לא היו חמורות, עוצמתן של הראיות בנוגע לעבירת ההפקרה אינה גבוהה, כך שיש מקום להסתפק בחלופת מעצר. עוד טוען המשיב כי אין מדובר בעבירת הפקרה קלאסית, הנפגעים שהו בתוך כלי רכב ואין ראיות לכך שהמשיב הבחין כי פגע בהם, וכי אין מדובר בעבירת הפקרה ברף הגבוה.

בבש"פ 7128/10 מור נ' מדינת ישראל קבע ביהמ"ש העליון קריטריונים באשר לדיון במעצר משיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע מלחמתה של מדינת ישראל בתופעה של תאונות דרכים הנגרמות על ידי נהגים המצויים במצב של שכרות או תחת השפעת סמים מסוכנים.

ביהמ"ש העליון פירט כי עבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים הינה בעלת פוטנציאל גבוה לפגיעה בסדר הציבורי, בשלמות הגוף ובחיי אדם ויכולה להקים, במיוחד כאשר נגרמת בעטיה תאונת דרכים, עילה למעצר עד תום ההליכים, זאת גם כאשר לא היו הרוגים או פצועים בתאונה.

ביהמ"ש העליון המשיך ופירט כי הכף תטה לעבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו בעת שלנהיגתו בהשפעת אלכוהול שגרמה לתאונה מצטרף ולו רכיב משמעותי אחד נוסף, בין היתר, מקום בו הפקיר הנאשם את הנפגעים במקום התאונה, או מקום בו הנאשם נתפס ונחקר על ביצוע עבירות דומות של נהיגה בהשפעת אלכוהול אך המשיך בדפוס פעולות אסור. נקבע כי בהתקיים נסיבה מחמירה אחת או יותר מעין זו תפחת מאוד נטייתו של ביהמ"ש לקבל אפשרות של הפגת המסוכנות בדרך של חלות מעצר.

בעניינו של המשיב מתקיימות לפחות שתי נסיבות מחמירות המצטרפות לנהיגתו תחת השפעת אלכוהול. המשיב אשר לכאורה גרם לתאונת דרכים בהיותו שיכור, ופגע בשני כלי רכב שעמדו ברמזור אדום, לא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר כדי לעמוד על תוצאותיה, אלא המשיך בנסיעה. בכך, לכאורה, ביצע הנאשם עבירה של הפקרה.

אין זו פעם ראשונה בה נהג המשיב ברכב בהיותו שיכור. פחות משנתיים קודם לאירוע הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות, ונידון לפסילה ארוכה , מאסר על תנאי ושל"צ.

מתסקיר המעצר שערך שירות המבחן עולה כי המשיב נוהג להשתמש באלכוהול באופן מזדמן, אף כי לדבריו אינו מכור לאלכוהול. שירות המבחן התרשם כי לאחר שהמשיב מתחיל בשתית אלכוהול, אין ביכולתו להפסיק טרם איבוד השליטה העצמית. שירות המבחן התרשם כי מדובר ברמת סיכון בינונית להישנות התנהגות בעייתית דומה.

לאור האמור, בהתחשב בכך שהמשיב הורשע בעבר בעבירה של החזקת/שימוש בסמים, בעברו התעבורתי העשיר הכולל לא פחות מ-44 עבירות תעבורה קודמות, בהן הסעת נוסעים בשכר, עבירות טלפון, עקיפה בדרך לא פנויה, תאונת דרכים שנגרמו בחוסר זהירות בזמן שברמזור אור אדום ועוד, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן שכן אינני סבור כי ניתן לתת אמון במשיב ולהפיג את המסוכנות הנובעת ממנו בדרך של חלופת מעצר.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב ופוסל אותו מלנהוג עד תום ההליכים כנגדו.

מאחר והנאשם עצור, המבקשת תבדוק ותודיע בתוך 7 ימים האם רישיון הנהיגה של המשיב מצוי בידיה.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר א תשע"א, 23/02/2011 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: ליהי גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: