מדינת ישראל נ' אבו חמאד

החלטה

בפני בקשה של המדינה לפסול את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ברכב כאשר הוא שיכור.בבדיקת אויר נשוף אשר בוצעה לו נמצאה רמה של 505 מיקרוגרם אלכוהול (רמה המגיעה ליותר מפי 2 מהרמה המותרת).אם לא די בכך הרי שאין המדובר בארוע ראשון של המשיב בו הוא נהג תחת השפעת אלכוהול שכן ביום 20.5.09 הורשע המשיב בבית משפט זה כי נהג ברכב בעודו תחת השפעת אלכוהול ורשיונו נפסל בפועל למשך 11 חודשים.

ב"כ המדינה טענה כי בידי המדינה ראיות מוצקות לכאורה לעובדות המתוארות בכתב האישום שצירופן לעברו התעבורתי של המשיב מחייבות מסקנה לפיה המשיב מסוכן לציבור באופן המחייב את פסילתו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב לא טען כנגד הראיות והלכה למעשה הסכים כי יש כאלו נגד המשיב.

את טיעוניו ביסס על הטענה כי המשיב ביצע עבירה מסוג אחר ביחס להרשעתו משנת 2009.

לטענתו עבירה של נהיגה תחת השפעה היא פחותת חומרה ביחס לעבירה הנוכחית המיוחסת למבקש.

לדבריו למבקש היה "מזל רע " עת נתפס במקרה שבפני ואין המדובר באלכוהוליסט מועד.

דיון –

בהחלטה מנומקת אשר ניתנה לאחרונה, דן בית המשפט העליון (כבוד השופט דנציגר) במקרה דומה בו נפסל נהג אשר נהג ברכב כאשר הוא תחת רמת אלכוהול של 845 מיקרו גרם.

בהחלטה זו ניתנו או נחזרו מספר הלכות מרכזיות הקשורות לסוגיייה משפטית זו.

בעניין הראיות שבידי התביעה קבע בית המשפט העליון - "אינני נדרש למידת מיהמנותן של הראיות לכאורה הקיימות כנגד העורר, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן כדי לבסס את אשמתו של העורר."

בעניין בדיקת השכרות עם מכשיר הינשוף -"השימוש במכשיר הינשוף איננו אלא דרך מדעית, מדוייקת יותר, על מנת להוכיח כי פלוני נהג בעת שהיה שיכור, אך היא אינה באה להוציא מכלל תחולה את האפשרות כי קיימות ראיות אחרות כנגד מי שנאשם בנהיגה בשכרות אשר די יהיה בהן כדי להוכיח מעל לכל ספק סביר את התקיימותה של העבירה."

בעניין מסוכנות הנשקפת ממידת האלכוהול הלכאורית - "העורר נשף 845 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר, תוצאה גבוהה משמעותית מזו הקבועה בחוק. תוצאה זו אף אם תסוייג בממצאיו של בית המשפט בעניין עוזרי, מעידה על מסוכנותו של העורר לציבור הנהגים, חרף העובדה כי עברו התעבורתי אינו מכביד. נהיגה תחת שיכרות מסכנת את שלום הציבור, הנהגים והנוסעים בכבישי ישראל ויש לפעול בנחישות על מנת למגר תופעה זו, לא כל שכן כאשר המדובר בנהגים אשר זהו מקצועם"

כל הציטוטים מבש"פ 6595/08 יעקובסון נגד מדינת ישראל (פורסם במאגר נבו)

ומן הכלל אל הפרט -

בחנתי אחת לאחת את טענותיו של עו"ד מילר אל מול הראיות שהוגשו לעיוני ע"י התביעה.

דוח המאפיינים מעיד על שיכרות מובהקת של המשיב עת נעצר ע"י השוטרים וכך גם בדיקת הינשוף שלא מצאתי בה כל ליקוי.

אשר על כן, נכון פעל הסנגור כאשר לא טען כנגד עצם קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב.

פסילתו של אדם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו הינה מהלך חריג אשר ראוי להפעלה במקרים בהם מתבררת מסוכנות חריגה מצד משיב.