מדינת ישראל נ' אבו חומוס

החלטה

1.ביום כ"א סיון תשס"ז (7.6.07) ניתן על ידי גזר דין בתיק ת.פ. 2087/06, שבו גזרתי על הנאשם נאסר אבו חומוס (המבקש בבקשה שלפניי) מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים ופיצוי בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מ-5 המתלוננים המפורטים בסעיף 8 לכתב האישום, ולמתלונן האמור בסיום סעיף 10 לכתב האישום, בסך הכל - 6,000 ₪.

2.בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה, והחמיר בעונש המאסר בפועל, באופן שהוא הועלה מ-18 חודשים ל-42 חודשים (ראה: ע"פ 7081/07 מדינת ישראל נ' נאסר אבו חומוס; פסק דין מיום כ"ה חשון תשס"ה (6.11.07), מפי כב' השופט אדמונד לוי, שלדבריו הסכימו השופטים סלים ג'ובראון ועוזי פוגלמן).

3.הבקשה שבפניי, המוגשת בהקשר לשחרור הנאשם מכלאו, המתוכנן ליום 16.1.12, היא, לדחיית תשלום הפיצויים (שרובם, בסך של כ-5,000 ₪, כבר שולמו בדרך של קיזוז ערובה שהפקיד המבקש, לאחר שחרורו מן הכלא), וכן חלוקת התשלום ל-10 תשלומים שווים.

4.ב"כ המדינה, מתנגד לבקשה, ומציין כי היה צריך לצרף כמשיבים את המתלוננים.

5.לאחר ששקלתי את הבקשה, הגעתי למסקנה שאין להיענות לה.

6.מדובר בפיצויים שנקבעו בשנת 2007 , בגין מעשים שבוצעו בשנת 2006, עת נלקחו מן המתלוננים, שלא כדין, מתוך הונאה, סכומים הרבה יותר גבוהים.

7.אין כל הצדקה משפטית או מוסרית לכך שהנאשם יחזיק בידו כספים של הנגזלים, במשך כ-4 שנים, ועתה יבקש לפרוס לו תשלום של 1,000 ₪ ל-10 תשלומים, החל מלאחר שחרורו מן הכלא.

8.את הפיצוי היה צריך לשלם מיד עם גזר דיני, לפני יותר מ-3 שנים.

9.הבקשה נדחית.

10.מעבר לצורך אוסיף, כי צודק ב"כ המדינה, בטענתו הדיונית, וכי היה על המבקש לצרף כמשיבים את המתלוננים. אולם, מאחר ועל פני הדברים, דחיתי את הבקשה, לא ראיתץי צורך לעכב את ההחלטה, כדי שהמבקש ימסור עותק למתלוננים.

11.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים וכן למבקש דרך שב"ס. ב"כ המדינה יוודא כי עותק מן ההחלטה יישלח למרכז לגביית קנסות וכן למתלוננים שטרם קיבלו את הפיצויים המגיעים להם.

ניתנה היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

משה דרורי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: