מדינת ישראל נ' אבו חבאק גמל

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות בניגוד לתקנה 54(א) לת"ת.

באירוע אחד נהג הנאשם במהירות של 141 קמ"ש ואילו בשני במהירות של 143 קמ"ש כאשר בשני המקרים המהירות המותרת במקום הייתה 90 קמ"ש.

מאחר והנאשם נהג חדש (אוחז ברשיון משנת 2011) ולחובתו כבר 4 הרשעות תעבורה, עתרה המדינה בטיעוניה לענישה הכוללת פסילה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס.

המדינה הפנתה בטיעוניה להחלטה של בית המשפט המחוזי בעפ"ת 25708-05-12 מוכחל נגד מדינת ישראל (להלן – פרשת מוכחל) , שם אושר מתחם ענישה של 6 חודשי פסילה בפועל ביחס למהירות של 146 קמ"ש.

ב"כ הנאשם טען כי כל הרשעותיו הקודמות של הנאשם הן עבירות קנס וכי חזקת הבעלות היא האחראית לחלק מהרשעותיו.

עוד ביקש ב"כ הנאשם לאבחן באמצעות פסיקה נגדית את הפסיקה שהגישה המדינה ולצורך כך הוגשו שתי החלטות ענישה של ערכאת שלום (7947-12-10 שם נגזרו על נאשם שנהג 161 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת 110 קמ"ש חודשיים פסילה וכן הוגש תת"ע 5576-08-11 מד"י נגד אבו קוידר שם נגזרו 8 חודשי פסילה על מי שנהג במהירות של 156 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות של 110 קמ"ש).

אין בפסיקה שהגישה ההגנה משום רלוונטיות לאבחון הפסיקה שהציגה התביעה.

ראשית המדובר במהירויות שונות לחלוטין שבוצעו בכבישים מוגבלי מהירות אחרת.

שנית, המקרה הראשון נובע מהסדר טיעון אותו לא קיבל בית המשפט ואילו במקרה השני הענישה אף גבוהה מהמתחם אליו הפנתה המדינה.

אכן, בית המשפט המחוזי בפרשת מוכחל אישר רף ענישה של 6 חודשי פסילה ביחס למהירות של 146 קמ"ש.

נכון כי שתי המהירויות בפרשה שבפני נמוכות מעט מרף המהירות לו נקבע המתחם, אך המדובר בשני אירועים נפרדים כאשר הנאשם הוא נהג חדש שלו כבר 4 עבירות קודמות.

אני דוחה את טענות ההגנה כי יש נפקות לחזקת הבעלות ולעובדה כי המדובר בתיקי מצלמה.

ככל שלא הנאשם היה מי שנהג ברכבים המצולמים, יכול היה הוא להגיש בקשות הסבה ומשלא פעל כך נושא הוא באופן מלא באחריות לכל העבירות שרשומות לחובתו.

המדובר בשני מקרים נפרדים של נהיגה במהירות גבוהה ואין הצדקה לענישה מקלה בנסיבות המתוארות לעיל.

אני קובע כי ביחס לכל אחת מהעבירות שביצע הנאשם ראויה פסילה בפועל לתקופה של ארבעה חודשים.

לקיחת האחריות מצדיקה הפחתה מסוימת מצירוף שתי הענישות הראויות ולאור עברו התעבורתי אני קובע 7 חודשי פסילה כתקופה ראוייה כוללת לשתי העבירות שבוצעו ע"י הנאשם.

החלטה זו תאוזן בקנס ובפסילה מותנית לתקופה ראויה שתייצר הרתעה.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 1200 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.