מדינת ישראל נ' אבו-זלאם(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר הטיעון בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, עבירות בנשק, ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות חמורות, ירי באיזור מגורים, חבלה במזיד לרכב ועוד.

על פי ההסדר שגובש בין באי כח הצדדים, סוכם על מסגרת עונשית לפיה, תעתור המאשימה לעונש מאסר בפועל למשך 10 שנים ואילו ההגנה תעתור להטלת עונש מאסר בפועל למשך 6 שנים.

כמו כן, סוכם על הפעלת עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים אשר הוטל על הנאשם במסגרת תיק פלילי 6085/07 של בית משפט זה, כאשר המאשימה תעתור על הפעלתו במצטבר לכל עונש שיושת עליו, ואילו ההגנה תעתור על הפעלתו בחופף.

בנוסף סוכם כי יתרת תקופת המאסר אותה היה אמור הנאשם לרצות בעבודות שירות, תרוצה בחופף לעונש מאסר בפועל שיוטל עליו, וכן, תעתור המאשימה להטלת פיצוי לטובת המתלוננים בפרטי האישום 1-4.

בתמצית בלבד אציין כי כתב האישום המתוקן מונה 5 אישומי משנה אשר על פי המסכת העובדתית שהם בוצעו על ידי הנאשם בחודשים פברואר, מרץ 2010, דצמבר 2010 וינואר 2011.

האישומים 1 ו- 3 מספרים כיצד הנאשם במסגרת סכסוכיו עם המתלוננים באישומים אלה, ירה לעברם ולעבר בתיהם בנשק אותו החזיק שלא כדין, בעוד האישומים רביעי וחמישי מספרים כיצד שילח הנאשם אש במזיד ברכבו של המתלונן והפריע לשוטרים במהלך מילוי תפקידם.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש בכתב (ט/1) עליהם שב בבית המשפט הפנה לחומרת מעשיו של הנאשם, תוך שפרט אחת לאחת את הנסיבות לחומרה ובכללם, השימוש שעשה הנאשם בנשק חם, כלפי שלושה אנשים שונים איתם כאמור היה מסוכסך, החזקת הנשק הבלתי חוקית ותוצאת מעשיו.

יחד עם זאת, ב"כ המאשימה בהגינות רבה ציין גם נסיבות לקולא אותם הביאה המאשימה בחשבון בעת ההגעה להסדר הטיעון ובכללם, "קשיים ראייתיים בחלק מהאישומים: והעובדה כי הנאשם מסר בהודעותיו במשטרה מידע אשר הוביל למעצרם של מספר חשודים בעבירות חמורות".

עוד ציין ב"כ המאשימה את הודיית הנאשם בפתח משפטו, חסכון הזמן השיפוטי, שמיעת עדים רבים ועוד. עם זאת, הרף העליון שבמסגרת הענישה, הינו העונש המתאים שיש לגזור על הנאשם.

באי כח הנאשם בטיעוניהם בכתב (ס/1) טענו כל אשר יכלו נימוקים לקולא תוך שפרטו בעיקר את הודיית הנאשם המפורטת לדבריהם כבר בתחילת חקירתו, אשר על תוצאותיה עמד למעשה גם ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש.

ככלל ניתן לומר כי באי כח הנאשם תמכו יתדותיהם בנאשם, ובמכלול הנימוקים לקולא אותם הניח ב"כ המאשימה

בנוסף לאמור לעיל, ציינו באי כח הנאשם את דבר גילו הצעיר (יחסית) של הנאשם, יליד 1988 אשר עבד למחייתו במקום עבודה מסודר טרם מעצרו וזאת לסבירות רצונם של הממונים עליו.

יצויין כי באי כח הנאשם השלימו את טיעוניהם לעונש בפסיקה בעבירות שונות, אשר יוחסו גם לנאשם בציינם כי הענישה בעבירות אלה, הינה ענישה מקלה יחסית.

לאחר שעיינתי בטיעוני באי כח הצדדים ובעיקר בדבריו של ב"כ המאשימה כי בטרם ההגעה להסדר, נבחנו מכלול השיקולים הרלוונטים להגעה להסדר, אני מחליט לאמץ את מסגרת הענישה עליה סוכם בין באי כח הצדדים מאחר ובה מתקיימים הילכת פלוני.

באשר למעשיו של הנאשם כמפורט בכתב האישום המתוקן, אין חולק כי המדובר במעשים חמורים כאשר הנאשם שבפנינו אימץ לו כנוהג לפתור את סכסוכיו עם אנשים שונים תוך שימוש בירי, וכפי שעולה מהאמור בכתב האישום בו הודה הנאשם, לירי זה אף היו תוצאות של פגיעה במתלונן באישום השלישי, וביתר האישומים נהג בדרך אחרת של הצתת אש ברכבו של המתלונן.

יחד עם האמור לעיל, בהינתן סיום תיק זה על דרך הגישור, על מכלול הנאמר לעיל כנימוקים לקולא בעניינו של הנאשם, ומבלי לשוב על דברים שנאמרו, אציין רק את עובדת הקשיים הראייתיים ודבריו של הנאשם בחקירתו, אשר כדברי ב"כ המאשימה עצמו, הוביל למעצרם של מספר חשודים בעבירות חמורות, יש בכל אלה כדי נימוקים לקולא, כבדי משקל.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטים הן לקולא והן לחומרה, אני מחליט לגזור על הנאשם 7.5 שנות מאסר , להפעיל את עונש המאסר המותנה בן 10 החודשים, באופן שמחציתם בחופף ומחציתם במצטבר, כך, שסה"כ יהא על הנאשם לרצות עונש מאסר בפועל בן 7 שנים ו- 11 חודשים.

בנוסף לאמור לעיל, אני מורה על הפקעת תקופת המאסר אותה אמור היה הנאשם לרצות במסגרת עבודות שירות בת 81 יום, באופן, שפרק זה ירוצה, על פי הסכמת באי כח הצדדים בחופף לעונש אשר נגזר עליו לעיל.

באשר לפיצוי הכספי המבוקש, אני מחליט להותיר זאת להליך אזרחי, היה והמתלוננים יחפצו בכך, מאחר ונראה לי כי הליך זה מתאים יותר לקביעת פיצוי זה או אחר בגין הנזקים שנגרמו להם.