מדינת ישראל נ' אבו זלאם(עציר)

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד גב' לימור אדמון

המשיב - הובא

פרוטוקול

החלטה

בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום , בת"פ 790-04-10, המייחס לו עבירות של הסגת גבול פלילית בצוותא , במטרה לעבור עבירה בנסיבות מחמירות, כשהעבריין נושא נשק חם , לפי סעיפים 447(ב) + 29 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, תגרה במקום ציבורי בצוותא, עבירה לפי סעיפים 191 + 29 לחוק הנ"ל, החזקת נשק שלא כדין, עביר ה לפי סעיף 144(א) לחוק , ירי בא זור מגורים, עבירה לפי סעיף 340 א' לחוק, תקיפה סתם על ידי שנ יים או יותר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 + 382(א) לחוק הנ"ל, נ י סיון תקיפה הגורמת חבלה, לפי סעיפים 380 + 25 לחוק הנ"ל.

לפי הנטען בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.3.10, שעה 23:50 לערך, עת עבד כשומר באולם השמחות "ניווין" בכפר מכר, הותקף מר נידאל שרכסי ונחבל בגופו בנסיבות שאינן ידועות למבקשת , ובמועד הנ"ל הגיע המשיב, יחד עם אחרים , לבית העסק הנ"ל, הסיג גבול ל בית העסק במטרה לעבור עבירה, כשהוא נושא אקדח על גופו, השתתף בתגרה, ולאחר שאחד המתלוננים, מר עובור שרכסי, נפל ארצה לאחר שהותקף על י די אחרים, חבר המשיב לאחרים ותקף אותו, שלף אקדח בצבע שחור, ובאמצעותו ניגש לתק וף את המתלונן , אך הדבר נמנע ממנו על ידי אחיו של המתלונן, מר נדאל שרכסי, ובהמשך , וכשהוא נושא את האקדח בתנועה מאיימת בק רבת מר עובור הנ"ל , ירה המשיב לכיוון הרצפה, ובהמשך , הוא ואחרים דחפו את מר עובור לעבר הקיר , ת פס ו אותו ו היכו אותו בכל חלקי גופו.

ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה, והפנתה לעניין זה לטיעוניה ב תיק מ"ת 816-04-10 , בעניינו של נאשם אחר באותה פרשה. כן ציינה כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט על ידי השפעה על עדים, ולראייה, כך ל טענ תה, המשיב הסתפר על מנת לשבש החקירה ולהקשות על זיהויו. כן טענה לעילת מסוכנות נוכח חומרת העבירות המיוחסות ו נסיבות ביצוען, וביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

הסניגור הסכים לקיומ ן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של הסגת גבול פלילית בנסיבות מחמירות ועבירת תגרה במקום ציבורי, ו טען להעדר ראיות לכאורה ליתר העבירות המיוחסות למשיב. הסניגור טען כי עברו של המשיב נקי , וכי הוא עשה שירות צבאי בצה"ל למשך 7 שנים, והוא ממשיך לבצע שירות מילואים, ויש לקחת נסיבות אישיות אלו בחשבון ולהורות על שחרורו בחלופת מעצר בפיקוח הולם, בהעדר עילת מסוכנות מצידו. הסניגור אישר כי בסרטון בתיק החקירה, נראה אדם מחזיק אקדח ויורה, אך לא ניתן לזהות כי המדובר במשיב וביקש לדחות את הבקשה.

בהתקיים במצטבר שלושה יסודות יורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים:

ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, עילת מעצר, והעדר אפשרות לשחררו בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו פחותה מהשמתו מאחורי סורג ובריח.

ראיות לכאורה להוכחת האשמה, משמע, ראיות בהן טמון פוטנציאל סביר להרשעת הנאשם. היינו, כאלה המקימות סיכוי סביר כי בסופו של יום, במסגרת בירור אשמת הנאשם בתיק העיקרי, יורשע הוא בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

מפנה אני להחלטה מיום 13/4/10 בתיק מ"ת 816-04-10 הנ"ל, לפיה, מזכרו מיום 10/3/10 של השוטר אליהו אליהו, המתעד מפגש שקיים הוא ושוטר נוסף עם מקור שזיהה, כפי שנרשם שם, את המשיב ואחרים מבצעים עבירות בבית העסק הנ"ל, לפי צפייה בסרטון שהופק ממצלמות האבטחה של בית העסק, אינו ראיה קבילה, לעניין תוכנו של דבר ה זיהוי . המדובר בעדות שמיעה, כאשר המקור אינו עד תביעה ופרטיו לא ידועים להגנה, כך שאין לידי ההגנה האפשרות לחקו ר אותו בחקירה נגדית בבית המשפט , ל רבות ל עניין זיהוי המעורבי ם כנטען במזכר הנ"ל , על מנת לבחון אמינות הזיהוי שביצע ומהי מ נות גרסתו שם.