מדינת ישראל נ' אבו זינה(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיע אותו בעבירות הבאות:

א.שהייה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 [2 עבירות].

ב.התחזות לאחר, עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ג.הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תש"ע, 26/08/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוען של 2 עבירות שב"ח, שהאחרונה שבהן בוצעה ביום 18.08.10, ואילו הקודמת לכך בוצעה בחודש מרס 2010, כשאליה התלוו עבירות של התחזות והפרעה לשוטר שהתגלמו בכך שהנאשם טען בפני השוטר שהוא הינו אחיו.

לטענת ב"כ הנאשם, נכנס הנאשם לישראל לצרכי פרנסה, עקב המצב הכלכלי השורר בשטחי הרשות.

בתי המשפט הביעו לא אחת את צערם על המצב הקשה השורר בשטחי הרשות, אך שבו והבהירו כי אין בכך כדי להוות עילה והצדקה לעבור על חוקי המדינה ולפגוע בריבונותה.

ענייננו באדם צעיר לימים, אך מנגד, לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות דומות, כאשר בשנת 2009 נדון גם בגין עבירות של נסיון גניבת רכב ופריצה לרכב. בגין הרשעתו משנת 2009, נדון הנאשם למאסר לחצי שנה, הפעלת מאסר על תנאי בן חודשיים, קנס, וכן מאסר מותנה בן 6 חודשים, שהפעלתו מתבקשת ולמעשה מחויבת היום.

התביעה עותרת כמובן להפעלת המאסר במצטבר ואילו ההגנה מבקשת הפעלתו בחופף לכל עונש שיוטל.

כידוע, דורש הדין טעמים מיוחדים להפעלת מאסר מותנה בחופף, ואלו לא מתקיימים במקרה דנן.

עם זאת, בהטלת העונש בגין המעשים עליהם נדון היום הנאשם, אביא בחשבון את גילו הצעיר.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך חודשיים, החל מיום מעצרו, 18.08.10.

2.אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בת"פ (שלום תל אביב) 5814/08, מיום 05.02.09, בן 6 חודשים, במצטבר לעונש אותו הטלתי.

3.מעונש המאסר יש לנכות את ימי המעצר, מיום 10.03.10 עד ליום 17.05.10.

4.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך שנתיים מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום.