מדינת ישראל נ' אבו זהרה(אחר/נוסף) ואח'

גזר דין

על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הורשע הנאשם בעבירה של סחיטה באיומים בצוותא חדא.

עובדות כתב אישום הן כי בתקופה הרלבנטית לכתב האישום שימש שלמה חנין – המתלונן, כמנהל פרוייקטים בחברה המבצעת פרוייקט בניה ברחובות.

נאשם 1 בתיק זה, שעניינו הופרד, הוא קבלן משנה הנותן שירותים לחברה שהיתה אמונה על עבודות הבניה בפרוייקט. בין נאשם 1 לנאשם 2 – שבו עסקינן קיימת היכרות מוקדמת.

מספר שבועות טרם המועד הרלבנטי לכתב האישום, נקלע הקבלן לקשיים כלכליים ועקב כך הופסקה ההתקשרות עם קבלני המשנה, לרבות הנאשם 1 והפרוייקט הנזכר.

כשבועיים טרם יום 24/6/13 פנה הנאשם 1 למתלונן ודרש ממנו תשלום בסכום של 810,000 ₪ תמורת עבודות הבניה אשר ביצע בפרוייקט. מששלל המתלונן את גובה החוב ואת קיומו, איים עליו הנאשם 1 כי ישוב עם חבריו ויסגרו את האתר עד אשר יקבל את כספו.

בתאריך 24/6/13 הגיעו שני הנאשמים יחד עם שניים נוספים למשרדי המתלונן באתר הבניה. הנאשם בו עסקינן פנה אל המתלונן ואמר: "אתם חייבים לי כסף אני מבקש לשלם עכשיו" ומשהבהיר לו המתלונן כי אין לו כל היכרות עימו ועל כן אין לו כל דין ודברים עימו וממילא לא כל חוב, מסר נאשם 2 למתלונן כי "הוא לקח את החוב של עלי עליו". מששאל המתלונן את הנאשם 2 לשמו, מסר לו הלה כי שמו "חסן נסראללה" ומששאל המתלונן האם אכן כך הוא הדבר, השיב לו הנאשם 2 "אתה עוד תראה".

בהמשך, ומשלא עלה בידו של המתלונן להבהיר לנאשם 2 את דרך התשלום המקובלת איימו הנאשמים על המתלונן בצוותא חדא כאשר נאשם 1 אמר לו כי יסגור את האתר ואיש לא יעבוד בו עד אשר הוא יקבל את כספו וכי אין לו כל בעיה לשלוח "אנשים הביתה או לשלוח שני בחורים עם רכב גנוב ולעשות תאונה ולהיכנס בו באמצע הרחוב" וכן כי יתפוס אותם כאשר יהיו לא מוכנים ועל כן כדאי להם להיזהר ולשלם את הכסף ואילו נאשם 2 אמר :"אני אפיל את זה שהפיל את הקבלן ואשלח אותו לבית חולים לחצי שנה".

נאשם 1 נקש על שולחן סמוך ואיים על המתלונן כי אם לא יקבל את כספו עד יום חמישי – הרי שאיש לא יעבוד באתר.

ב"כ התביעה הדגישה כי הערך החברתי שנפגע הוא תחושת הביטחון של הפרט, כמו גם תחושת חירותו וציינה כי מדובר בתופעה מכוערת של סחיטה באיומים. היא הפנתה אל הענישה אשר קבע המחוקק בצידה של עבירה זו ואל פסיקתו של בית המשפט העליון ולפיה יש להטיל עונשים מחמירים ו מכבידים על העבריינים.

ב"כ התביעה הדגישה הכיצד חבר הנאשם לשלושה אחרים לאור יום על מנת לאיים על המתלונן.

ב"כ התביעה ציינה כי התביעה הגבילה עצמה לעתירה של שנת מאסר לריצוי בפועל וזאת לאור תיקונו של כתב האישום, קשיים ראייתים שנתגלו בתיק זה והודאתו של הנאשם באשמה.

כתימוכין לעתירתה, הגישה פסיקה לעיון.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב לקולא בתיקונו של כתב האישום לקולא ובכך שהנאשם הודה באשמה וחסך מזמנו היקר של בית המשפט. עוד ציין ב"כ הנאשם כי למרבה השמחה, הרי שסוף דבר לא נגרם נזק ממשי מן המעשים.

עוד ביקש ב"כ הנאשם להדגיש כי הנאשם לא ביקש דבר לעצמו, אלא לסייע לחבר וכי חלקו לעומת הנאשם האחר קטן יותר וכך גם נלמד מפי העד שהספיק להעיד בטרם הודאת הנאשם - הוא המתלונן.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי הנאשם נתון מזה זמן רב בתנאים מגבילים וכי הוא אב לשמונה עשר ילידם משתי נשים ועליו לפרנס את כולם. לנאשם אין עבר פלילי בתחום עבירות האלימות ואף הרשעותיו הקודמות האחרות הן ישנות.

בנסיבות אישיות אלה של הנאשם, כך טען בא כוחו, הרי שהשמתו אל מאחורי סורג ובריח תקשה עליו מאוד ועל כן ביקש להקל עימו ולהטיל עליו עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות.

בדבריו האחרונים הביע הנאשם צער על מעשיו וחזר על כך שהוא מפרנס הן את ילדיו הרבים והן את אמו .

מגיליון המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם עולה כי הוא יליד שנת 1973 ולחובתו ארבע הרשעות קודמות, מהן שלוש בעבירה של הסעת תושב זר שלא כדין ואחת מתחום עבירות התכנון והבניה.

המעשה בו הורשע הנאשם חמור ושייך לתופעה פסולה שראוי לגנותה ולהוקיעה מכל וכל.