מדינת ישראל נ' אבו זאייד(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטרים ואיומים. על פי כתב האישום, בעת שהגיעו שוטרים למתחם מגוריו לצורך ביצוע הריסת מבנים לא חוקיים, איים הנאשם על שוטר באומרו "אני אראה לך מה זה תוריד את הבגדים", תקף את אחד השוטרים בכך שדחף אותו וניסה להפילו וכן איים בפני אחד השוטרים כי יש לתת לרכז המודיעין של תחנת לוד כדור בראש.

ביחד עם כתב האישום הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה לעבירת האיומים המיוחסת למשיב. עוד הוא טוען כי מדובר בעבירת אלימות ברף הנמוך, אשר נעברה בנסיבות המיוחדות של המקרה, כאשר הגיעו להרוס את ביתו של המשיב. בנסיבות אלה, עותר ב"כ המשיב לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירות כנגד שוטרים ואת עברו הפלילי של המשיב.

ראיות לכאורה

בתיק החקירה קיים דו"ח פעולה של רס"מ עופר זעתי (להלן "רס"מ זעתי") בו הוא מתאר את האירועים נשוא כתב האישום. בדו"ח הפעולה כותב רס"מ זעתי כי שמע את המשיב מקלל את רכז המודיעין של תחנת לוד, מאיים כי יוריד אותו וכי "ייתן לו כדור בראש". עוד ציין רס"מ זעתי בדו"ח הפעולה כי המשיב איים עליו כי "יראה לו מה זה", דחף אותו וניסה להפילו.

לאור האמור, קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום.

עילת מעצר

מיוחסות למשיב עבירות אלימות ואיומים כנגד שוטרים, והוא בעל עבר פלילי בעבירות שונות. לפיכך קמה עילת מעצר של מסוכנות לציבור.

חלופת מעצר

בקביעה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר ולתת אמון במשיב כי יקיים את תנאי השחרור, יש לבחון את המעשה ואת העושה (בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל,  פ"ד נא (4) , 702).

באשר למעשה, מדובר בעבירת אלימות ואיומים כנגד שוטרים בעת שפעלו במסגרת תפקידם וכן עבירת אימוים חמורה כנגד שוטר מסויים באופו ספציפי, אשר אף לא היה במקום האירוע. לכך חומרה מיוחדת, שכן ביצוע עבירות כנגד שוטרים האמונים על אכיפת החוק מלמדת על מסוכנות לציבור ועל חוסר רתיעה ושליטה מביצוע עבירות בכל מצב. כך נאמר בעניין זה בערר (נצ) 3405/07 נאסר חטיב נגד מדינת ישראל.

"כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, המסוכנות הנשקפת מנאשמים המבצעים עבירות כנגד שוטרים אינה מסתכמת במעשי האלימות עצמם, אלא היא משקפת חריגה קיצונית מהתנהגות נורמטיבית בהיות המעשים מופנים כלפי אנשי משטרה המייצגים את מערכת אכיפת החוק וממלאים תפקיד בשמירת החוק והסדר. הנכונות לפגוע באנשי חוק מבטאת יחס של בוטות ואי הכרה במרות הסדרי המשפט בחברה, ומעמידה בספק את האימון שניתן לרחוש לנאשמים אלה כי לא ימלטו מן הדין, לא ישבשו הליכי משפט ולא יפרו חלופות מעצר באם ישוחררו (בש"פ 2658/02 יוסף גדיר נ. מדינת ישראל)".

באשר לעושה, מדובר במשיב שלו הרשעות בעבירות של סחר בסמים מסוכנים, התחזות לאדם אחר, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הרשעותיו מלמדות על מסוכנות ועל קושי לתת בו אמון לא רק מעצם העובדה שהמשיב אינו נרתע מלבצע עבירות לאחר שביצע עבירות בעבר, אלא גם בשל סוג העבירות בהן הורשע אשר מלמד ממהותו על חוסר האמון שניתן לתת בו. מגליון ההרשעות של המשיב עולה כי בנוסף להרשעותיו בעבירות סמים הורשע בעבירה נוספת כנגד שוטרים והפרת הוראה חוקית. בכך יש כדי ללמד על קושי במתן אמון במשיב כי ימלא אחר תנאים שיוטלו עליו.

בנסיבות אלה, כאשר המעשים המיוחסים למשיב, ובנוסף עברו הפלילי מעידים על מסוכנותו לציבור, סבורני שלא אוכל לקבל החלטה בדבר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בטרם אקבל תסקיר שירות מבחן, אשר יתייחס בין היתר גם לנסיבות המיוחדות של ביצוע העבירות כפי שנטען על ידי ב"כ המשיב.

לפיכך, המשיב יישאר במעצר, יוזמן תסקיר מעצר בעניינו והמשך הדיון נקבע ליום 25.11.10 בשעה 8:30.

שירות המבחן יכין תסקיר מעצר אודות המשיב עד למועד הדיון.

המזכירות וב"כ המשיב ימסרו העתק ההחלטה לשירות המבחן.

המשיב ישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון על ידי הליווי/שב"ס.