מדינת ישראל נ' אבו זאייד

החלטה בענין בקשה לביטול פסק דין

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנאשם בהעדרו לאחר שלא התייצב לדיון.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המאשימה וכן לחומר הראיות שצורף, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

באשר לאי ההתייצבות – הנאשם זומן כדין למשפטו כמוכח מההזמנה לדין הכלולה בדו"ח שנמסר לידיו. אין בפיו כל הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותו ואיני לקבל בענין זה אין טענתו בענין זה כאילו השוטרת אמרה לו שיקבל זימון למשפט כאשר מוכח בפני כי אותה שוטרת רשמה בכתב ידה את ההזמנה לדין למועד אליו בחר הנאשם לא להתייצב.

באשר לחשש מעיוות דין – עיינתי בטענות שהעלה הסניגור המלומד בדבר שיתוף הפעולה של הנאשם, אך לא מצאתי להן כל אחיזה בחומר הראיות, ההיפך מכך.

מחומר הראיות עולה, כי הנאשם נמלט מהשוטרים, נסע בצורה פראית ומסוכנת בין המכוניות תוך שהוא מסכן אחרים, עבר ברמזורים אדומים, עד שלבסוף נעצר ע"י השוטרים. למקום בו נעצר הנאשם הגיע אדם בשם אוזן שטען כי הנאשם פגע בו והוא חש מהר לבית החולים הואיל ואשתו הייתה בהריון.

הנאשם התבקש ליתן דגימת נשיפה. לכשהוסברה לו חובתו ליתן דגימת אויר נשוף ומשמעות הסירוב, לא שיתף פעולה והכשיל את הבדיקה.

כן מתברר כי אין ספק בשכרותו. ברכבו נראה בקבוק אלכוהול, מפיו נדף ריח כבד של אלכוהול, עיניו היו אדומות, הוא השתולל, הלך בזיג זג, לא צלח את בדיקת המאפיינים.

בנסיבות אלה, חסד עשתה עימו המאשימה כאשר לא העמידה אותו לדין על עבירה של סיכון אדם בנתיבי תחבורה, עבירה המתבררת בבית המשפט המחוזי ולא בבית משפט השלום, ושהעונשים הקבועים בחוק בגינה הם עונשי מאסר ארוכים. כן לא ברור מדוע לא נחקרה הטענה כי היה מעורב בתאונת דרכים בה 'פגע וברח' כפי שטען אותו אזרח שניגש לשוטרים.

הנה כי כן, לא זו בלבד שאין חשש לעיוות דין, אלא שהנסיבות מלמדות כי העונש שהוטל עליו בהעדרו, נוטה לקולא.

הבקשה נדחית.

ככל שלא הופקד הרשיון על הנאשם להפקידו לאלתר בתיק בית המשפט שכן הינו פסול מנהיגה ומלהחזיק רשיון נהיגה.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: