מדינת ישראל נ' אבו זאיד(אסיר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה, עו"ד אריאל פס

ב"כ הנאשם, עו"ד הרצל יוספי

הנאשם- הובא על ידי שב"ס

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי סעיף 412 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"); איומים, לפי סעיף 192 לחוק והחזקת נכס החשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק.

על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, בתאריך 9.3.10 קיבל הנאשם שלושה זוגות משקפי שמש מסוג "ארנט", אשר נגנבו מחנות אופטיקה, "ד"ר אופטיק", וזאת ביודעו כי בעוון הושגו. בהמשך, קיבל הנאשם זוג מכנסי ספורט השייכים למר יצחק בטוניאשווילי, שהינו בעל חנות בגדים, ביודעו כי בעוון הושגו. בהמשך הגיעו למקום השוטרים משה אשכנזי (להלן: "השוטר משה") ותומר פרג (להלן: "השוטר תומר") כדי לאתר את הנאשם. באותן נסיבות הוציא הנאשם את זוג המכנסיים שקיבל והטמינם בשקית בנוכחות השוטרים, בתגובה לכך הודיע השוטר משה לנאשם על מעצרו. בהמשך, בהיותו של הנאשם בניידת המשטרה, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו של השוטר משה באומרו "אני אכניס אותך לרשימה שלי, אני לא מפחד מאף אחד ואני מטופל בבית חולים פסיכיאטרי וישבתי 15 שנה ואני לא מפחד ממך או משוטרים אחרים" ואף התפאר בכך שירה באדם אחר, זאת בכוונה להפחידו ו/או להקניטו. בנסיבות המתוארות לעיל, החזיק הנאשם זוג משקפיים בסך של 330 ₪, מכשיר טלפון נייד מסוג "סמסונג" ומכשיר טלפון נייד מסוג "נוקיה", שיש חשד סביר שהם גנובים ואין בידו להניח את הדעת שרכש את החזקה בהם כדין.

הטיעונים לעונש

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד אריאל פס, יש להחמיר עם הנאשם. ב"כ המאשימה טען כי זו הפעם ה-17 שהנאשם נמצא בפני בית-המשפט, וכי בעברו קיימות הרשעות קודמות כנגד פקודת הסמים המסוכנים, לרבות סחר בסמים מסוכנים והחזקה שלא לצריכה עצמית, עבירות רכוש מגוונות, לרבות פריצות לרכבים, פריצות לבניינים וקבלת נכסים שהושגו בפשע. עוד טען ב"כ המאשימה כי בגין עבירות אלו ריצה הנאשם עונשי מאסר ממושכים, וכי ביצע את המיוחס לו בעוד מרחף מעל ראשו מאסר על תנאי בן שישה חודשים (ת/1). ב"כ המאשימה מתאר נאשם שפועלת בעניינו שיטת הדלת המסתובבת. לדעת ב"כ המאשימה יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם הורשע באיומים כלפי שוטר. ב"כ המאשימה טען כי הגם שסביר להניח שנסיבותיו האישיות של הנאשם אינן קלות, בהיותו נאשם רצידיביסט יש ליתן לכך משקל נמוך. ב"כ המאשימה טען כי יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו באשמה ואת תיקון כתב האישום לקולא. לאור האמור לעיל עותרת המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך, הפעלת המאסר על תנאי שעומד כנגדו במצטבר לכל עונש מאסר שיושת, מאסר על תנאי מרתיע על עבירות רכוש ואלימות וקנס כספי.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד יוסי ציטיאט, יש להקל עם הנאשם. ב"כ הנאשם ביקש מבית-המשפט לא להוסיף מאסר נוסף על המאסר הנוכחי שאותו מרצה הנאשם. ב"כ הנאשם מציין כי הנאשם היה בהליך המעצר במצב נפשי ירוד, וכיום לאחר שמונה חודשים שהוא נתון במעצר, הוא נקי מסמים. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם חזר בתשובה, הנאשם אב לשמונה ילדים, מצבה הכלכלי של משפחתו קשה והוא רוצה לחזור ולשקם את מצבם. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם אכן חטא בעברו, אך שילם על כך בתקופות מאסר. ב"כ הנאשם ביקש מבית-המשפט ליתן אמון בנאשם, שהשתנה ועלה על דרך חדשה. עוד טען ב"כ הנאשם, כי מדובר בנזק מינורי, מאחר ולחנויות לא נגרם נזק ממשי. באשר לסוגית האיום טען ב"כ הנאשם, כי הנאשם היה תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ולא דיבר מתוך כוונה ממשית לבצע את האמור. ב"כ הנאשם טען כי עסקינן בנאשם עם נסיבות חיים קשות, אשר ניסה להתאבד. ב"כ הנאשם טען כי אם תיק זה היה מצורף לתיק אחר של הנאשם, אשר בו הוא נדון ל-22 חודשי מאסר בפועל, תיק זה לא היה משנה את העונש באופן מהותי. לאור האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם לא להוסיף על מאסרו וכן לא להטיל עליו קנס.

הנאשם עצמו הביע צער על מעשיו וביקש מבית-המשפט להתחשב במצבו.

דיון והכרעה

בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן הרבה של עבירות הרכוש ועל הצורך להגן על הציבור מפני עברייני רכוש. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנאשם רצידיביסט אשר זו לו הפעם ה- 17 שהוא נדון בבית-המשפט. לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד אשר כולל הרשעות רבות בעבירות רכוש, סמים לרבות סחר בסמים, החזקת סכין, החזקת רכוש החשוד כגנוב, התפרצויות לבתים ולרכבים, הפרת הוראה חוקית, החזקת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים ועוד. כנגד הנאשם אף תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה בן שישה חודשים, אשר לא היה בו כדי להרתיע את הנאשם מלשוב לסורו. לחומרה שבביצוע עבירות הרכוש על-ידי הנאשם יש להוסיף את העובדה שהנאשם אף הורשע באיום על שוטר, כאשר נדמה בעניין זה שהנאשם פועל ללא שום מורא כלפי החוק ונציגיו.

במסגרת השיקולים לחומרה יש ליתן משקל ממשי לשיקול המניעה ולשיקול הרתעת היחיד, כאשר נדמה שהעונשים אשר הוטלו עד עתה על הנאשם, לא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב על מעשיו.

לעומת זאת, במסגרת השיקולים לקולא יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם מרצה כעת עונש מאסר בגין תיק אחר שבו נדון ל- 22 חודשי מאסר בפועל, וכי הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ואף הביע חרטה. עוד יש ליתן את הדעת לנסיבות חייו הקשות של הנאשם.

באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי מן הראוי להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית. כמו-כן, ובהתאם להוראת סעיף 58 לחוק העונשין, עונש המאסר על תנאי יופעל במצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה. בנוסף לכך, הואיל ומדובר בעבירה כלכלית אשר בוצעה למען בצע כסף, סבורני שיש מקום להטיל על הנאשם אף קנס כספי, אם כי בקביעת שיעור הקנס יש ליתן את הדעת למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

בנוגע ליחס בין עונש המאסר שמוטל בגין תיק זה לבין עונש המאסר שאותו מרצה הנאשם בגין תיק נוסף, ולאור הוראת סעיף 45 (ב) לחוק העונשין, סבורני כי מן הראוי שחלק מן המאסר ירוצה בחופף וחלק במצטבר (ר' ת"פ (רמ') 11071-08-10 מדינת ישראל נ' חמדיה (מיום 27.4.11); עפ"ג (מחוזי מרכז) 50717-05-11 ברכאת נ' מדינת ישראל (מיום 1.8.11)). בהקשר זה אציין כי אין ביכולתי לקבל את טענת ההגנה לפיה אילו הנאשם היה מצרף תיק זה לתיק שבו נגזר דינו, העונש באותו תיק לא היה משתנה באופן משמעותי. לטענה זו לא הונחה כל תשתית עובדתית, ואף לא הוצג אותו פסק-דין. בנוסף לכך, הנאשם בחר באותו תיק שלא לצרף את התיק הנוכחי, ושיקוליו עמו. ניכר הדבר כי אילו היה מצרף הנאשם את התיק הנוכחי לתיק האמור, היה הדבר מוביל להפעלת המאסר על תנאי.

סוף דבר

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: