מדינת ישראל נ' אבו זאיד(אסיר)

התובע עו"ד פס.

הנאשם – באמצעות נחשון – ב"כ עו"ד שדה.

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון התפרצות לרכב, עבירה לפי סעיף 413ו' רישא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

נסיבות העבירה עולות מכתב האישום ולפיהן ביום 05/09/10 בסביבות השעה 13:30 בחניון חנות "ויקטורי" בלוד התהלך הנאשם בין כלי הרכב בחניון וניסה לפתוח את דלות ותאי המטען של כלי הרכב. בנסיבות אלו ניגש לרכב מסוג B.M.W בעת שאחז בידו בחפץ הנחזה כעשוי מתכת וניסה לפתוח את תא המטען בכוח.

במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לשירות המבחן על מנת לקבל תסקיר בעניינו. בתוך כך הצהירה המאשימה כי במידה שיתקבל תסקיר חיובי ודהיינו העדר צפי למסוכנות ולהישנות עבירות, הבעת חרטה, הפנמה, נטילת אחריות, שיתוף פעולה עם שירות המבחן לרבות השתתפות בטיפול אזי יפנו הצדדים בהסכמה לענישה בת 6 חודשי מאסר בפועל הכוללת בחובה הפעלת המאסר המותנה רכיב הפסילה יוותר פתוח עד לאחר קבלת התסקיר. מנגד הצהירה המאשימה כי באם התסקיר יהיה שלילי ולו באחד הפרמטרים המצויינים לעיל הטיעון לעונש יהיה "פתוח".

ב- 13/01/11 התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם הסוקר רקעו, עברו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ויחסו לעבירה דנן. התסקיר אינו נושא המלצה טיפולית.

מן התסקיר עולה כי במסגרת ת"פ 2227/07 (בימ"ש שלום רמלה) הועמד הנאשם בפיקוח שירות המבחן ללא המלצתם. המבחן אופיינה בחוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן וחוסר יכולת להתנקות מסמי רחוב.

שירות המבחן מציין כי טרם מעצרו התגורר הנאשם עם אשתו וילדיו בלוד ועבד בתחום השמירה. שירות המבחן מתרשם ממשפחה רב בעייתית המעורבת בסכסוך דמים במסגרתה נרצח אבי הנאשם וכן שני אחים שנפטרו כשהאחד נרצח גם כן. עוד מציין שירות המבחן כי מדובר בנאשם המכור לסמים מגיל 20 שבעברו ניסיונות גמילה כושלים.

בהתייחסו לעבירה בה הורשע ציין הנאשם בפני השירות כי גורמי המשטרה נטפלו אליו ומסר כי הודה בתיק על רקע עייפות ומתוך רצונו לקדם את העניין המשפטי. עוד מציין השירות כי הנאשם התקשה לקחת אחריות על מצבו ובלטה אצלו גישה השלכתית באשר למעורבותו בפלילים לאורך בשנים בכך שראה בגורמים חיצוניים האחראים להסתבכויותיו כגון בני משפחה וגורמי משטרה. לתפיסתו על רקע התמכרותו לסמים נחווה כחלש והיה חשוף להפללות בביצוע עבירות.

עוד מציין השירות כי הנאשם התקשה להתייחס ולקחת אחריות על הבעייתיות שגילה לאורך זמן בשיתוף הפעולה עם השירות ועם המרכז לטיפול במתדון. בהקשר זה מציין השירות כי בעת הטיפול במתדון בדיקות השתן שנתן הצביעו על שימוש בסמים מסוג אופיאטים קוקאין וכדורי הרגעה. כמו כן נעשה ניסיון ליצור עמו קשר טיפולי אולם הנאשם לא הצליח להגיע לשיחות באופן קבוע ואף גילה בעיות התנהגות במרפאה ולכן הועבר למרפאה מרוחקת. דפוס ההתנהגות הזה בא לידי ביטוי גם במרכז לטיפול מתדון ואף שם בדיקות השתן הצביעו על שימוש בסמי רחוב.

שירות המבחן מדגיש כי אמנם הנאשם הצהיר כי ישתף פעולה מעתה ואילך ברם להערכתו מתקשה הנאשם לפעול באופן התואם את הצהרותיו המילוליות לשון אחר- הנאשם אינו מבטא מוטיבציה אמיתית לעריכת שינוי משמעותי במצבו.

לאור האמור מתחזקת התרשמות שירות המבחן כי מדובר במי שמכור כרונית לסמים, מנהל אורח חיים שולי והתמכרותי, מתקשה להפסיק את השימוש בסמים באופן מוחלט ומתקשה לקחת אחריות על מצבו.

זה המקום לציין כי הרשעת הנאשם נעשתה לא לפני שהוקרא כתב האישום לנאשם והנאשם הבינו – הסנגור הצהיר בשם הנאשם כי הוא מודה בעובדות כתב האישום וכך גם הנאשם עצמו. בנוסף בית המשפט הבהיר לנאשם טרם הודייתו כי אינו כבול בהסדר הטיעון. רק לאחר מכן הודה הנאשם בכתב האישום (ראו פרוטוקול מיום 28/10/10).

עם זאת כאמור מתסקיר שירות המבחן עולה לכאורה כי הנאשם חזר בו מהודייתו. לפיכך בראשית הדיון מיום 13/01/11 הבהיר סנגורו כי שוחח עם הנאשם שטען כי דבריו לא הובנו על ידי קצינת המבחן. הנאשם הצהיר בשנית כי בחר להודות במעשים ואף הביע צער וחרטה על מעשיו.

נוכח אופיו של תסקיר שירות המבחן עמדת המאשימה לעניין העונש כדלקמן:

המאשימה מבקשת להפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים וכן להשית עליו מאסר בפועל במצטבר, מאסר על תנאי משמעותי, קנס ופסילה נוכח העובדה שמדובר בנאשם שמשתמש בסמים.

מנגד ההגנה סבורה כי יש להאריך את המאסר המותנה וזאת משום שלטענתה פסע הנאשם כברת דרך ארוכה על מנת להיגמל מסמי רחוב והגיע מספר פעמים בשבוע למרכז המתאדון ולחילופין להסתפק בתקופת המאסר המותנה קרי 6 חודשים. מכל מקום סבורה ההגנה כי אין מקום להשית עליו קנס.

בטרם אגזור את דינו של הנאשם אציין את השיקולים המחמירים והמקלים בעניינו:

לחובתו של הנאשם עבר פלילי מכביד הכולל 12 הרשעות קודמות במגוון עבירות: עבירות רכוש, עבירות סמים, בריחה ממעצר, סחר בסם, עבירות אלימות כנגד שוטרים והפרת הוראה חוקית (ת/1). מדובר בנאשם שטעם טעמו של המאסר. בנוסף לחובתו של הנאשם מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש בן 6 חודשים מת"פ 2600/04 אשר הוארך במסגרת גזר דין מת"פ 2227/07 (ת/2). בכל אלה לא היה כדי להרתיע את הנאשם מלפגוע שוב ברכוש הציבור על רקע היותו מכור לסמים.