מדינת ישראל נ' אבו גררה

החלטה

הנאשם אשר בפנינו עבר עבירת שב"ח שמונה חודשים לפני המועד בו שינו את המדיניות בדבר העמדת מסיעי שב"ח לדין. המועד הקובע הוא 23.3.10.

כתב האישום בעניינו של הנאשם אשר בפנינו הוגש אחרי המועד הקובע. ב"כ של הנאשם טוען כי משום הגנה מן הצדק יש לבטל את כתב האישום. טענה זו העלתה בפרוטרוט בת.פ. 33354-06-10, עו"ד רובינשטיין הגיש טיעונים בכתב מפורטים.

הטענה בתמצית היא משהתחייבה המדינה בפני הכנסת כי יוצאו הנחיות פנימיות לפיהן משנתפס מסיע שב"ח בפעם הראשונה שלא בנסיבות מחמירות, יסתפקו לגביו באזהרה בלבד, לפי הטענה יש להכיל זאת לא רק על מי שביצע את העבירה לאחר המועד בו ניתנה ההתחייבות, אלא על מי שביצע את העבירה קודם לכן.

הטענה היא, כי הוצאת נאשמים אשר ביצעו את העבירה לפני המועד הקובע (23.3.10) מתחולת המדיניות החדשה, הפליה פסולה היא. אינני מבין מדוע אלו שביצעו את העבירה לפני המועד הקובע הואשמו, הורשעו ונענשו מצבם צריך להיות רע יותר מאלה שביצעו אותה עבירה באותו הזמן וטרם הואשמו ו/או הורשעו ונענשו. נראה לי כי תחימת ההנחיה של פרקליט המדינה כך שבגדרה יכנסו רק אלה שביצעו את העבירה לאחר המועד הקובע הגיונית היא, והתיבה הפליה, או יותר נכון הפליה פסולה, אינה מתאימה כאן. בתמצית, כל שביצע את העבירה לפני המועד הקובע יואשם וינהגו לגביו כפי שנהגו כלפי האחרים שביצעו את העבירה לפני המועד הקובע. ככלל, החוק או כל חוק מחייב מעת כניסתו לתוקף והלאה ואין הוא חל אחורה. כשמדובר בחוק זמני על אחת כמה וכמה. אני מאמץ לעצמי את החלטתה של כב' השופטת ניצה מיימון שעשוע ב-27.3.11, למעט סברתה אשר ניתנה כאימרת אגב, בעניין שנדון בפניה, לפיה המשטרה צריכה היתה להימנע להגיש כתבי אישום לגבי נאשמים שביצעו את העבירה לפני המועד הקובע. בעניין זה נראה לי, כפי שהסברתי לעיל, כי אין כל פסול בהנחיית פרקליט המדינה כפי שניתנה.

התוצאה, אין אני מבטל את כתב האישום.

החלטה זו תשלח לצדדים ותועבר גם לת.פ. 33354-06-10.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"א, 10/04/2011 במעמד הנוכחים.

אורי בן-דור , שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: