מדינת ישראל נ' אבו גנאם

הכרעת דין

כבר בשלב זה אומר כי החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כנגד הנאשם מר אברהים אבו גנאם (להלן: "הנאשם") שהינו נהג מונית הוגש כתב אישום לפיו ביום 30.08.2012 בשעה 17:05, חנה את רכב המונית מ"ר 71-815-580 בשעה 17:05 שאינו נושא תג נכה, ליד תמרור 437, המסמן מקום חניה לרכב נכה, ברח' ההגנה - מול סניף בנק הפועלים, בירושלים, וזאת בניגוד לתקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

בישיבת הקראה שהתקיימה לפני ביום 04.03.2013 כפר הנאשם בעבירה המיוחסות לו בכתב האישום באמצעות ב"כ עו"ד מרואן ג'ראיסי.

מאחר שבין הצדדים לא הייתה מחלוקת עובדתית, סוכם כי הצדדים יגישו את טענותיהם בכתב ואחר כך תינתן החלטה בתיק.

התביעה בטיעוניה בקצרה טענה כי תקנה 72(א)(16) מאפשרת לרכב הנושא תג נכה לחנות את הרכב המיועד לנכים, ולא לכל רכב שאינו נושא תג נכה אולם מסיע בתוכו נכה.

לעומת זאת, ההגנה טענה כי במועד הנטען בכתב האישום הנאשם הסיע נכה המרותקת לכיסא גלגלים ביחד עם אביה. בשלב כלשהו במהלך הנסיעה האב ביקש מהנאשם לעצור את הרכב על מנת לקנות דבר מה בסופר, הנאשם כיבד את בקשת האב, והמתין עם הנכה ברכב במקום הנטען.

לטענתה, משהמתין הנאשם במונית ביחד עם נכה המרותקת לכיסא גלגלים ובעלת תו נכה, הרי שלא עבר על החוק על אף שהרכב לא נשא תג נכה. לפיכך, מבקשת לזכות את הנאשם מכל אשמה.

אלא שטענת ההגנה איננה מתאימה לנוסח התקנות.

תקנה 72(א) (16) שעניינה "מקומות אסורים בעצירה בהעמדה ובחנייה" קובעת כדלקמן:

"72. (א)לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

.....................

תק' ((16)ליד תמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה בעל תווית כבתמרור.

סעיף 1 (ההגדרות ופרשנות) לחוק חניה לנכים, תשנ"ד – 1993, מגדיר "תג נכה" כדלקמן:

"(א)בחוק זה -

"תג נכה" - תג שנתנה רשות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים".

עניינו הרואות כי לשון תקנה 72(א)(16) וההגדרה של "תג נכה" מתייחסת לרכב הנושא תג נכה מקורי, ולא לרכב שאינו נושא תג נכה ברם מסיע נכה. לאמור, ההיתר ניתן אך ורק לרכב אשר רכבו נושא תג של נכה שנתנה רשות הרישוי לנכה, ובו מצוינים שמו של הנכה, מספר זהותו ומספר הרישוי.

אני ער לחוסר הנוחות בכך שכן ישנם נכים שאין להם רכב קבוע. אולם זוהי מצוות המחוקק ויש היגיון רב בצידה.

לנוכח האמור לעיל מאחר שאין חולק כי רכב הנאשם לא נשא תג של רכב נכה בניגוד לקבוע בחוק, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לב"כ הנאשם עו"ד ג'ראיסי ולתביעה ותזמינם לטיעונים לעונש ליום 14.7.2013 בשעה 12:10