מדינת ישראל נ' אבו גיידר

החלטה

בפני בקשה של המדינה לפסול את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ברכב במהירות של 152 קמ"ש

(157 קמ"ש במקור לפני הפחתה) במקום מהירות מכסימאלית של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המדינה טען כי בידי המדינה ראיות מוצקות לכאורה וכי מאחר והמשיב נהג חדש נשקפת מהתנהגותו מסוכנות המצדיקה את פסילתו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב לא טען להיעדר ראיות לכאורה וצימצם טיעוניו לכך שאין בעובדת היות המשיב נהג חדש מדד למסוכנותו.

הוא ביקש לתעלם ממב"ד הקשור לאירוע ת.ד בעברו של המשיב וטען כי המדובר באדם נורמיבי שאין לו כל עבר המעיד על מסוכנותו.

לשיטתו הליך ההוכחות יחל רק בעוד חודשים ארוכים ועלול להגרם למביש נזק רב אם יפסל שעה שנהנה הוא עדיין מחזקת החפות.

דיון –

פסילתו של אדם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו הינו מהלך חריג אשר ראוי להפעלה במקרים חריגים, למטרה ראוייה ובמידה אשר אינה עולה על הנדרש.

פגיעת ההחלטה ביכולתו של המשיב לפרנס את משפחתו ולנוע בחופשיות בדרכים מחייבת בדיקה קפדנית של דיות הראיות לשלב משפטי זה ושל מסוכנות המשיב אשר תבחן לאור נסיבות הארוע המיוחס, ותק נהיגתו, עברו התעבורתי ואופי התנהגותו בדרך כלל (שאלת הנורמטיביות שלו כאזרח).

מאחר והצדדים אינם חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, אדון בשאלת מסוכנותו של המשיב:

למשיב רשיון משנת 2011 ואין לחובתו הרשעות קודמות.

בית המשפט המחוזי קבע חד משמעית כי לעובדת היותו של נהג "נהג חדש" כהגדרתו בחוק יש נפקות לשאלת המסוכנות וביחס ישר להחלטה על פסילה עד תום ההליכים (ראה בעניין זה את החלטת כב' השופטת חימוביץ' בע"ח 24006-06-12)

אני מסכים לחלוטין עם עמדה זו של בית המשפט המחוזי.

נהג חדש הוא בהכרח חסר נסיון, ואיש לא יחלוק כי לנסיון בנהיגה השפעה מכרעת על יכולת התגובה של הנהג למצבים מסוכנים או משתנים על הכביש במיוחד כאשר הרכב נע במהירויות גבוהות.

במקרה דנן בחר המשיב לנהוג במהירות של 157 קמ"ש (ולאחר הפחתה – 152 קמ"ש)

המדובר במהירות שבפני עצמה מייצרת סכנה רבה, קל וחומר כאשר נהג חדש וחסר נסיון יושב מאחורי ההגה של הרכב שנע כך בכביש.

המדובר בהתנהגות מסוכנת המצדיקה הרחקה של הנהג מהכביש ומנהיגה לתקופה ארוכה מחמת מסוכנותו.

יחד עם זאת, ובהתאם להילכת בית המשפט העליון בפרשת אבו סעלוק (בש"פ 8514/05), הנני מגביל את תקופת הפסילה למשך 6 חודשים מהיום, וזאת מתוך תקווה כי ניהול ההוכחות בתיקו העיקרי של המשיב יסתיים בפרק זמן זה.