מדינת ישראל נ' אבו גודה(עציר)

החלטה

עובדות כתב האישום

1.בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו וזאת בעקבות הגשת כתב אישום כנגדו הכולל שני אישומים.

2.לפי האישום הראשון, בתאריך 4.5.2012 ברחוב הגפן 3 בבאר יעקב התפרץ המשיב למונית מסוג הונדה (להלן – המונית 1) בכך ששבר את חלון דלת הנהג, וזאת בכוונה לבצע גניבה. באותן נסיבות גנב המשיב מן המונית 1 סך של כ- 300 ₪ ומכשיר סלולרי. שכנו של הבעלים של המונית הבחין במשיב והודיע לשכן אחר (להלן – השכנים) על הפריצה על מנת שידווח לבעלים של המונית. בנו של הבעלים של המונית 1 (להלן – הבן) וכן שני השכנים החלו לחפש אחר המשיב עד שראו אותו בתחנת דלק כאשר הוא רכוב על אופנים. המשיב ניסה להימלט, הבן אחז במשיב ושניהם נפלו. הבן אחז בחולצתו של המשיב והאחרון בתגובה היכה אותו במכת אגרוף לכיוון החזה ומכת אגרוף נוספת באזור צווארו. בהמשך המשיב נמלט כאשר הבן ואחד השכנים בעקבותיו. משהצליחו השניים להדביק את מנוסתו של המשיב האחרון שלף סכין, כיוון אותה לעבר הבן באומרו "אם תתקרבו אני דוקר אתכם". המשיב נמלט ואותר על ידי שוטר שהגיע למקום ואשר קרא למשיב לעצור אולם המשיב ניסה להימלט מן השוטר. בגין האירוע הנ"ל מיוחסות למשיב ביצוען של העבירות הבאות : פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן - החוק), גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק, תקיפת סתם לפי סעיף 379 לחוק, איומים לפי סעיף 192 לחוק וכן הכשלת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק.

3.לפי האישום השני, בתאריך 11.4.2012, בין השעות 11:00 ו- 13:00 או בסמוך לכך, בבאר יעקב, התפרץ המשיב לרכב מונית (להלן - המונית 2) בכך ששבר את השמשה השמאלית הקדמית של המונית 2, וזאת בכוונה לבצע גניבה. באותן נסיבות גנב המשיב מהמונית 2 שני מכשירי GPS, משקפי שמש, סך של 20 ₪ וכרטיס אשראי מסוג לאומי כארד (להלן – הכרטיס). בהמשך הגיע המשיב לתחנת דלק בבאר יעקב ונכנס לחנות נוחות ורכש באמצעות הכרטיס 5 חפיסות סיגריות בשווי של 135 ₪. בהמשך הגיע המשיב לתחנת דלק נוספת בבאר יעקב ורכש באמצעות הכרטיס 6 חפיסות סיגריות, בקבוק מים ופחית בסך של 178.98 ₪. כעבור מספר דקות המשיב רכש מאותו מקום 5 קופסאות סיגריות באמצעות הכרטיס בסך של 127 ₪. בגין האירוע המתואר לעיל מיוחסות למשיב העבירות הבאות : פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו לחוק, גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק, גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1986 וכן הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1986.

ראיות לכאורה ועילת מעצר

4.בא כוח המשיב ביקש תחילה לטעון כנגד קיומן של ראיות לכאורה ובהמשך חזר בו מטיעוניו אלה והסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי שני האישומים. כמו כן, בא כוח המשיב הפנה לעובדה כי על גופו של המשיב היו סימני חבלה רבים בעקבות כך שהותקף על ידי הבן והשכנים. כמו כן, על גופו של המשיב היו סימני כוויה עקב שימוש באקדח "טייזר" כנגדו מטעם השוטר שעצר אותו. כמו כן, טען שהעבירות המפורטות הן מסוג עבירות הרכוש שאינן מקימות עילת מעצר.

5.בפסיקה נקבע כי אין לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת לא קמה עילת מעצר. אמנם על בית המשפט לפעול בזהירות רבה ובדרך מדודה במעצר בעבירות רכוש, אולם כל מקרה יש לבחון לגופו וריבוי עבירות בצירוף הרשעות קודמות באותו תחום יש בהם כדי להוביל למסקנה כי מתקיימת עילת מעצר המצדיקה מעצרו של נאשם שביצע עבירת רכוש עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו (ראו : בש"פ 5788/10 תאמר חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, פורסם ב- "נבו", ניתן ביום 4.8.2010, פסקאות י' ו- יא' להחלטתו של כבוד השופט רובינשטיין ; בש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל, פורסם ב- "נבו", פסקאות 6 ו- 7 להחלטתו של כבוד השופט עמית). במקרה שבפני, לחובתו של המשיב 15 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. כמו כן, המשיב ריצה עונשי מאסר ממושכים בעברו. העובדה שכתב האישום שהוגש כנגד המשיב כולל שני אירועים של פריצה לרכב וגניבה וזאת בצירוף הרשעותיו הקודמות הרבות של המשיב, בין השאר בעבירות רכוש - הם הנתונים שמקימים את עילת המעצר כנגדו.

תסקירי שרות המבחן והחלופות שהוצעו

6.למרות עברו הפלילי של המשיב, מצאתי לנכון להורות על קבלת תסקיר של שרות המבחן על מנת שיבחן באם יש מקום להורות על שחרורו של המשיב, ובאם ישנה חלופה מתאימה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו לרכושו של הציבור.

7.בתסקיר שרות המבחן מיום 4.6.2012 נאמר כי להערכתם קיים סיכון להישנות מעורבות בפלילים במידה והמשיב ישוחרר ממעצר וכי במקרה זה נדרשת חלופה המאופיינת בפיקוח מלא ואינטנסיבי על ידי מפקחים המודעים לדפוסי התנהגותו הבעייתיים של המשיב ושיהיו בעלי יכולת להוות עבורו דמויות סמכות מציבות גבולות. שרות המבחן בחן שלושה מפקחים (אמו, אחיו ושכנו) ומצא את כולם בלתי מתאימים לשמש כמפקחים ועקב כך לא המליץ על שחרורו של המשיב ממעצרו. בדיון שהתקיים בפני ביום 6.6.2012 הוריתי על קבלת תסקיר שני על מנת שהמשיב יוכל להציע מפקחים אחרים שתיבחן התאמתם על ידי שרות המבחן לתפקיד הפיקוח על המשיב.

8.מהתסקיר השני מיום 11.6.2012 עולה כי המשיב הציע שישהה במעצר בית בבית אמו (שכבר נמצאה בלתי מתאימה לשמש כמפקחת עוד בתסקיר הקודם) והציע ערב נוסף למלאכת הפיקוח, את שכנו מר איברהים אלעפיפי (להלן – אלעפיפי). שרות המבחן לא התרשם לחיוב מאלעפיפי וקבע כי להערכתו הנ"ל יתקשה לתת מענה לנדרש מהפיקוח ולזהות מצבי סיכון להישנות התנהגות בעייתית מטעם המשיב. לפיכך, שרות המבחן נמנע מהמלצה לשחרורו של המשיב ממעצר. אלעפיפי התייצב לדיון שהתקיים בפני ביום 14.6.2012, הוזהר בדבר חובתו לומר אמת בבית משפט ונשאל שאלות על ידי בא כוח המבקשת. וכך באו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקול (עמ' 13 ש' 27 – עמ' 14 ש' 9) :

"ש.תספר על העבר שלך

ת.הייתי עצור 7 חודשים

ש.בגלל מה

ת.אלימות

ש.כנגד מי

ת.אדם, דחפתי בן אדם, הוא דחף אותי

ש.יש עוד תיקים

ת.לא, רק זה.