מדינת ישראל נ' אבו גודה

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

הנאשם כפר באישום וטען כי היה חגור.

מטעם המדינה העידו שוטרת ומתנדב.

השוטרת טענה כי הנאשם הגיע מול הניידת ובמצב זה הבחינה כי לא היה חגור.

השוטרת לא ידעה מה היה מצב הנאשם מבחינת החגורה עת רכבו נעצר.

השוטרת לא ידעה לתאר את הצומת האם צומת גדול או קטן ולכן לא ניתן אומדן מרחק ברור למצב ממנו הבחינה לכאורה במצב החגורה של הנאשם.

המתנדב, אשר ישב בספסל האחורי של הרכב כאשר חלונותיו הצידיים אטומים, טען

כי הנאשם הגיע משמאלו ולא מולו.

בכך סתר באופן חד את דברי השוטרת אשר טענה כי הנאשם הגיע מולה.

אם לא די בכך, הרי שמדברי המתנדב עולה כי מולו, על לוח השעונים, היתה מוצבת חצובה של מכשיר למדידת מהירות בגללה ישב מאחור.

המדובר ברכיב אשר ללא ספק לא שיפר את יכולתו להבחין במתרחש דרך החלון הקידמי.

הנאשם טען בתוקף בחקירתו הראשית והנגדית כי היה חגור וכי מאחר והשוטרים היו ברכב סמוי, לא יתכן כי ביקש לחגור באמצע הנסיעה, שכן לא ידע על נוכחותם עד לבקשה שלהם ממנו לעצור.

לא מצאתי כל סתירה בדברי הנאשם ולא מצאתי כל סיבה ממשית שלא לקבל את עמדתו.

לא מצאתי בתגובתו משום הודאה באישום אשר יוחס לו, ובקשתו לויתור על הדוח לגיטימית בנסיבות ואין בה לדעתי כדי לקבוע שביצע את העבירה המיוחסת.

המדובר ככל הנראה בטעות של עדי התביעה או ליקוי ברישום הראיות אשר מותיר ספק, כאשר בכל מקרה הסתירה באשר למיקום הנאשם ביחס לרכב המשטרתי, מותיר ספק סביר באשר לארוע שתואר על ידם.

לאור הספק שנוצר בעיני ביחס לביצוע העבירה ע"י הנאשם, אני מחליט לזכות אותו בתיק זה וזאת מחמת הספק.