מדינת ישראל נ' אבו גאנם

החלטה

1.לפניי בקשה לבטול כתב האישום מחמת עיכוב בהמצאת תעודת חיסיון בתיק שלפנינו.

בתאריך 6.3.13 הגישה המאשימה נגד הנאשם (יליד 1989), כתב אישום המייחס לו עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

בכתב האישום נטען כי ביום 10.12.12, בשעה 00:30 או בסמוך לכך, ישבה הקטינה ת.נ., ילידת 1996 (להלן: "המתלוננת 1"), יחד עם חברתה הקטינה ו.ב. ילידת 1995 (להלן: "המתלוננת 2") על ספסל במרכז הכרמל שבחיפה.

הנאשם, שהיה במקום באותה עת, הבחין בהן והחליט לשדוד אותן, ולצורך כך הצטייד במוט מעץ שמצא בקרבת מקום.

הנאשם ניגש למתלוננות והחל לחבוט בהן באמצעות המוט מספר פעמים בראשן, בפניהן ובחלקי גופן השונים, וזאת בכוונה לשדוד אותן.

בהמשך אחז הנאשם בתיקה של המתלוננת 2 בכוונה לשדוד אותו, אך היא התנגדה ונאבקה בו עד שדחף אותה ולאחר שהתגבר על התנגדותה, נטל את תיקה ואת מכשיר הטלפון שלה ונמלט מהמקום.

כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת 1 נפיחות וסימנים כחולים בעין ובמצח ולמתלוננת 2 נגרמו נפיחות וחתך במצח.

בא כוח הנאשם עותר, לביטול כתב האישום, והבסיס לבקשתו, מחדל התביעה בהוצאת תעודת חיסיון בתיק זה.

ציין כי כתב האישום הוגש ביום 6.3.13 ויחד איתו הוגשה בקשה למתן אורכה לצורך הוצאת תעודת חיסיון.

בימ"ש זה (השופט טובי), נתן למאשימה אורכה להוצאת תעודת חיסיון עד לדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שנקבע ליום 14.3.13 ומאז המועד פקע ולא הוארך וחומר החקירה לא נמסר לנאשם עד עצם היום הזה.

עוד ציין ב"כ הנאשם כי המאשימה אינה חולקת שחומר החקירה הנדרש הינו חומר חקירה מהותי ורלוונטי.

ב"כ הנאשם הדגיש כי אמנם הנאשם כפר בעובדות כבב האישום, עם זאת הוא מסכים להתיר לו לחזור בו מהכפירה על מנת שלא ייווצר מעשה בית דין, ככל שבית המשפט יחליט להורות על ביטול כתב האישום.

ראו לציין כי ב"כ הנאשם ציין בפתח תשובתו לתגובת המאשימה לבקשה לביטול כתב האישום כי:

"בית המשפט הנכבד מתבקש לא ליתן למאשימה כל אורכה נוספת, ולו ליום אחד, ולהורות למאשימה למסור לח"מ לאלתר כל חומר חקירה רלבנטי אותו היא מסרבת לחשוף מזה חודשים ארוכים ללא כל יסוד בדין, או לחילופין למחוק את כתב האישום".

לטענתו, בניסבות העניין השארת כתב אישום תלוי ועומד נגד הנאשם מסב לו נזק כבד ועינוי דין חמור, וזאת מעבר לכך שהוא מצוי בתנאים המגבילים והקשים ושבעקבותיהם הוא שרוי בלחצים נפשיים קשים.

בא כוח המאשימה מסכים כי חל עיכוב בהוצאת תעודת החיסיון בתיק זה. עם זאת, הוא סבור, שאין בכך כדי להביא לנקיטת צעד קיצוני של ביטול כתב האישום.

ציין כי העיכוב נובע, בין היתר, מהבאת חומרים נוספים לידיעת המאשימה, שהינם בהיקף נרחב ומורכב, שלא היו בפניה בעת הגשת כתב האישום והם חייבו אותה לבחון מחדש את ראיותיה בתיק ובדיקתם אל מול גורמי המשטרה והמודיעין כך שהטיפול בהם דרש זמן ארוך ומשמעותי.

עוד ציין ב"כ המאשימה כי בעקבות האיחור בהוצאת תעודת חיסיון ובדיקת החומר שהצטבר, היא פנתה ביום 24.5.13 למותב שדן בהליך המעצר וביקשה לשחרר את הנאשם ממעצרו, הגם שניתנה כבר החלטה לעצור אותו עד תום ההליכים, ובהתאם לכך הוא שוחרר באותו יום בתנאים מגבילים ובאותו מעמד התבקשה אורכה נוספת להוצאת תעודת החיסיון.

המאשימה הדגישה כי בימים אלו הטיפול בהוצאת תעודת החיסיון נמצא בשלבים מתקדמים ולכן ביקשה לדחות את בקשת הנאשם לביטול כתב האישום ולתת לה אורכה נוספת בת 30 יום להוצאת התעודה.