מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה(עציר)

הכרעת דין

1.בכתב האישום שהוגש בתיק שבפניי מיוחס לנאשם ביצוע עבירות לפי סעיפים 413 ח', 413 ט', 413 י' ו- 418 סייפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, זאת משום, שלפי הנטען בכתב האישום, במועדים כלשהם לפני ה- 28/8/07 הוא ביצע את המעשים הבאים:

א.קיבל רכב מסוג ב.מ.וו מס' רישוי 56-883-16 (להלן: "הרכב"), שנגנב בתאריך 17/6/07  ממר יעקב בר (להלן: "מר בר"), ביודעו כי הרכב גנוב.

ב. זייף את סימני הזיהוי של הרכב בכך שהטביע, בעצמו או באמצעות אחרים, מס' שילדה ומס' מנוע כוזבים, טישטש את מס' השילדה המקורי של הרכב והתקין לוחית רישוי כוזבת, שמספרה 54-550-16.

ג.זייף את מסמכי הבעלות של הרכב בכך שיצר מסמך הנחזה להיות רשיון לרכב שמספרו 54-550-16 ובו מפורטים מס' השילדה ומס' המנוע הכוזבים שהוטבעו ברכב.

ד. זייף תעודת ביטוח חובה בכך שיצר מסמך הנחזה להיות תעודת ביטוח חובה לרכב שמספרו 54-550-16 .

2.בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 2/6/10, הודה הנאשם כי הרכב נגנב ממר בר וכי הוא קיבל אותו לפני ה- 28/8/07, אולם כפר בכל שאר העובדות שנטענו בכתב האישום וטען כי קנה את הרכב בתום לב ומבלי לדעת שהרכב גנוב, כי מהרגע שקנה אותו לא ביצע בו שום שינוי וכי בעת קניית הרכב קיבל את רשיון הרכב ואת תעודת הביטוח ולא עשה בהם שום שינוי. בעקבות כפירתו של הנאשם נקבע התיק להוכחות והצדדים הביאו את עדיהם ואת שאר ראיותיהם.

3.לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי ע"י הצדדים הגעתי למסקנה שלא עלה בידי המאשימה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר, כנדרש במשפט פלילי, ולכן אני מחליט לזכותו מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

הנימוקים לזיכויו של הנאשם יינתנו בנפרד ויישלחו לצדדים באמצעות הדואר.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ב, 23/02/2012 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: