מדינת ישראל נ' אבו ג'והר(אסיר)

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413 ב' לחוק העונשין, פריצה לרכב עבירה לפי סעיף 312 ו' סיפא לחוק העונשין, חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין, נהיגה ללא רשיון לפי סעיף (10) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא בטוח לפי סעיף 2 לפקודת בטוח רכב מנועי.

ניתנה והודעה היום ו' טבת תש"ע, 23/12/2009 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב וחבלה במזיד.

כן הורשע בעבירות בנהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה ללא בטוח.

ב"כ התביעה עתר להחמרה עם הנאשם תוך שהוא מפנה לעברו הפלילי, להיות העבירות אותן עבר בבחינת מכת מדינה שיש למגרה והפנה לפסיקה ממנה הוא מבקש להקיש בענייננו.

ב"כ הנאשם עתרה שלא להחמיר עם הנאשם וזאת לאור עברו שאינו מכביד ונסיבותיו האישיות.

לחומרא, יש לשקול את חומרת העבירות ואת עברו של הנאשם הכולל עבירות זהות הן בפן הפלילי והן בפן התעבורתי.

כעולה מעובדות כתב האישום בליל ספטמבר התפרץ הנאשם לרכב תוך שהוא שובר את מתג ההתנעה של הרכב ובסופו של דבר, גנב את הרכב, נהג בו ונתפס במחסום הסמוך לטייבה בטרם הספיק להעבירו לתחומי הרשות.

הנאשם נהג ברכב כשהוא אינו מורשה לנהיגה ומשכך, גם ללא ביטוח תקף.

עברו הפלילי של הנאשם כולל 3 הרשעות קודמות, רובן בגין עבירות רכוש וביניהן עבירות זהות לעבירות בן הודה בתיק זה.

בגין אותן עבירות נדון הנאשם למאסר בפועל למשך 12 חודשים והוטלו עליו מאסרים מותנים.

על אף שהנאשם אינו מורשה לנהיגה, נדון בעבר בבית המשפט לתעבורה בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה, ללא בטוח ובקלות ראש.

גם אז הוטל עליו מאסר בפועל למשך 8 חודשים ומאסר מותנה.

לקולא יש לשקול את הודאתו המיידית של הנאשם, את הבעת החרטה מצידו ואת נסיבותיו האישיות.

מטעוני ב"כ ניתן ללמוד כי מצבו הבריאותי אינו תקין וכי גם נסיבותיו המשפחתיות אינן קלות.

צודק ב"כ המאשימה באשר לצורך להחמיר בענישתם של גנבי הרכב, שכן, עבירה זו והעבירות הנלוות לה הינה בבחינת רעה חולה שפגיעתם היום יומית ביחידים ובצבור בלתי נסבלת.

התופעה של גניבת כלי רכב הולכת ומתעצמת ומגיעה להיקפים מדאיגים. זאת, עקב הקלות הרבה בה ניתן לבצע עבירות אלה מול הקושי לאתר את מבצעי העבירות ולהביאם לדין.