מדינת ישראל נ' אבו ג'אבר(עציר)

החלטה

הבקשה שבפני הינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בכתב אישום אשר מייחס לו ביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת נשק שלא כדין.

על פי כתב האישום ביום 13.8.10 יצא המתלונן מתפילה במסגד בכפר קאסם והבחין בקטטה במהלכה הוכו שניים, על ידי המשיב ושלושה אחרים, אשר אחזו בידיהם במברגים.

המתלונן ביקש להפריד בין הניצים אחז במשיב והעיר לו על התנהגותו ולא כל שכן בימי צום הרמאדאן. בתגובה לכך אמר לו המשיב "מה איכפת לך אל תזוז", אחז בו ודקר אותו באמצעות מברג במרפק ידו השמאלית וגרם לו לפצע דקירה. בהמשך שלף המשיב אקדח וירה חמישה כדורים לעבר המתלונן . אחד הכדורים פגע ושפשף את ירכו הימנית של המשיב וגרם לפצע שפשוף של ירי. בתום הירי כיוון המשיב את האקדח לפניו של המתלונן ואמר לו " אם אתה לא הולך אני יורה בך" ולאחר מכן תחב את האקדח למכנסיו ועזב את המקום.

ב"כ המשיב חלקה על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום , כמפורט בטיעוניה. כמו כן טענה להיעדר עילת מסוכנות הן לאור העובדה שגם המתלונן לא חש מאוים שכן כבש את תלונתו והן בשים לב להיות המשיב צעיר לימים ונעדר כל עבר פלילי. משכך עתרה לבית המשפט להורות על שחרורו לחלופת מעצר, שהייה בבית משפחת ארוסתו בכפר ברא.

ב"כ המבקשת גולל בפני בית המשפט את התשתית הראייתית הליכאורית. כמו כן טען בדבר מסוכנותו של המשיב לנוכח שימוש בנשק קר וחם באופן שיכול היה להסתיים בתוצאות חמורות עוד יותר ועתר לבית המשפט להיעתר לבקשה.

באשר לתשתית הראייתית הליכאורית

5.עיון בתיק החקירה העלה כי המתלונן הגיע ביום 18.8.10, להתלונן אודות שארע. הוא סיפר כי ביום שישי, הבחין בקטטה כשהמעורבים אוחזים במברג וביקש להפריד בין הניצים. לדבריו פנה למשיב שהיה מעורב בקטטה, המוכר לו מהכפר ונקב בשמו " חילמי חוסיין אבו ג'אבר". הלה אמר לו " מה איכפת לך, תזוז יא בן זונה" שלח את ידו לאחור, שלף מגבו אקדח דרך אותו וירה עליו 4-5 כדורים אשר אחד מהם פגע בשוק רגלו הימנית. המתלונן הוסיף וציין כי היו במקום עדים רבים וכן כי גיסו ראה את שארע וכן בנו.

המתלונן מסר הודעה נוספת למחרת היום ושב ופירט את שארע. הוא ציין בנוסף כי המשיב, אשר נקב שנית בשמו, היכה אותו תחילה עם מברג שאחז בידו והחוקר ציין כי הבחין בפצע קטן בידו השמאלית.כמו כן שב וציין המתלונן כי המשיב שלף נשק וירה לעבר רגלו ובהמשך כי התקרב אליו עם האקדח, כיוונו לפניו ואיים עליו כי אם לא יעזוב את המקום יירה בו.

עלה בנוסף כי המתלונן נבדק ותועדו בתעודה הרפואית פצע שפשוף של ירי וכן פצע נקודתי לא חודרני במרפק שמאל.

ביום 1.9.10 נערך למתלונן מסדר זיהוי תמונות והוא זיהה את המשיב כמי שירה בו. כמו כן נערך עימות בין המתלונן, המשיב ואחיו התאום של המשיב והמתלונן שב וציין כי המשיב הוא שירה בו.

6.ב"כ המשיב העלתה טענות באשר למהימנות המתלונן , ככל הנוגע לכבישת התלונה, לתנאי הסולחה וקבלת רווח כספי וכן לקליע שטען שמצא במקום האירוע והביא למשטרה רק בשלב מאוחר יותר. בנוסף טענה ב"כ המשיב באשר להעדר כל משקל לזיהוי המשיב , לנוכח התהיות העולות מגרסת המתלונן לרבות בעניין היכרותו עם המשיב ואף בשים לב לכך כי בנו של המתלונן לא זיהה את המשיב כמי שירה באביו אלא את אחיו התאום. כמו כן הדגישה את הפגמים במסדר הזיהוי שנערך, לרבות לאור העובדה כי למשיב אח תאום הדומה לו בחזותו אשר תמונתו לא הופיעה בין תמונות המסדר.

כלל טענות ב"כ המשיב יוכרעו בסופו של יום, בתיק העיקרי. בשלב זה ואף בשים לב לראיות לכאורה הנוספות שיפורטו עתה ואשר מהוות תמיכה לכאורה לעדותו של המתלונן, לא יהא בהן כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הליכאורית הקמה מעדות המתלונן.

תמיכה לכאורה לגרסת המתלונן נמצאה בעדותו של מר יוסוף בדיר, גיסו של המתלונן

(להלן:"הגיס"). הגיס תיאר כי הציץ מחלונו למשמע צעקות שבקעו מהרחוב והבחין במאן דהוא,אשר אחז באקדח, כיוון וירה. משירד למטה הוברר לו כי המתלונן הוא שנורה ברגלו ופונה לטיפול רפואי.

גם הגיס נטל חלק במסדר זיהוי תמונות והוא זיהה את המשיב כמי שירה. כמו כן נערך עימות בינו לבין המשיב ואחיו התאום ושב וזיהה את המשיב כמי שירה.

7.עיון בתיק החקירה העלה בנוסף כי נערכו ניסיונות לערוך סולחה בין המתלונן למשפחת המשיב וגם בכך היה כדי להוות ראיות נסיבתיות לכאוריות בדבר מעורבות המשיב באירוע המיוחס לו בכתב האישום.

מהודעתו של מר סאלח חופש עלה כי מקורבי משפחת המשיב, הגיעו לבית המתלונן, לאחר ששב מטיפול רפואי והם אלה שיזמו עריכת סולחה בינו לבין המשיב ואחיו התאום. לדבריו המתלונן נקב בסכום הפיצוי המבוקש ולאחר שמשפחת המשיב סירבו לדרישתו, נאמר למתלונן כי פתוחה בפניו הדרך להתלונן במשטרה.

גם מר סאלם אבו ג'אבר העיד כי פנה אליו מר יוסף סרסור בעניין עריכת סולחה. לדבריו פנה למתלונן ושמע את גרסתו ולאחר מכן הגיעו לבית אביו של המשיב. המשיב אשר נכח במקום טען בפניהם כי אכן נקלע באקראי לבית הקפה ואמנם התגלעה קטטה במקום ואולם שלל כי אחז בנשק. היה גם בכך כדי להוות אישור מצידו של המשיב בדבר מעורבותו באירוע הנטען, בניגוד לטענתו הנחרצת בהודעותיו במשטרה וטענת אליבי שהעלה, כי לא היה כלל במקום ולהוות תמיכה לכאורית, לגרסת המתלונן.

גם מהודעתו של מוחמד אבו ג'אבר עלה כי המשיב קשר עצמו לאירוע בעת שנערך ניסיון לערוך עימו סולחה. הלה שוחח עם המשיב ואחיו ואלה טענו בפניו כי המתלונן קילל אותם ובשל כך "דחפו אחד על השני".