מדינת ישראל נ' אבו-בכר(עציר)

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גב' ויסהוף

ב"כ הנאשם – עו"ד גב' ילוז

הנאשם – באמצעות הליווי

גזר דין

1.במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירות של גניבת חשמל (עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפת עובד ציבור (עבירה לפי סעיף 381(ב)+29 לחוק העונשין) וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיפים 332(3)+29 לחוק העונשין).

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם (לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון במהלך שמיעת הראיות), הנאשם ובני משפחתו צרכו חשמל שאינם זכאים לו, באמצעות כבל אותו חיבר הנאשם אל ביתם מעמוד החשמל ברחוב.

בתאריך 28.6.10 הגיעו למקום המתלוננים , עובדי חברת החשמל, על מנת לנתק את הכבל. הנאשם ובני משפחתו התנפלו על עובדי חברת החשמל, היכו אותם וזרקו לעברם אבנים. הנאשם גם ניגש לביתו, הצטייד בסכין ורץ לעבר העובדים שנמלטו לרכבם. במהלך נסיעת המתלוננים ברכב, יידו הנאשם ובני משפחתו אבנים לעבר הרכב, פגעו בו וגרמו לו נזקים.

3.הנאשם יליד שנת 1992 ועצור ממועד ביצוע העבירה. בהיותו קטין נידון על עבירה של פריצה לבנין והיזק לרכוש. הנאשם לא הורשע והוטלה עליו התחייבות להמנע מעבירה לרכוש וכן הוטל עליו פיקוח קצין מבחן.

4.שרות המבחן ערך תסקיר בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה כי אביו של הנאשם מרצה עונש מאסר ממושך בכלא , בגין עבירת אלימות במשפחה, ולפני מעצרו עבד הנאשם על מנת לסייע למשפחתו. שרות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה והוא הסביר כי ביצע את המעשים בשל המצב הכלכלי הנואש של משפחתו ומבלי שחשב על השלכות מעשיו. הוא גם טען כי בני משפחתו הותקפו על ידי עובדי חברת החשמל והוא פעל באופן אימפולסיבי.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו וכי ההליכים המשפטיים נגדו מהווים עבורו גורם הרתעה משמעותי מפני הסתבכות נוספת בעתיד.

שרות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, אך המליץ לשקול להסתפק בתקופת המעצר ולעתיד להטיל ענישה מרתיעה ומציבת גבולות.

5.ב"כ המאשימה טענה כי התנהגותו של הנאשם הינה בריונית לשמה , חסרת רסן וגבולות , כאשר בנוסף לפגיעה ברכוש ובגופם של המתלוננים, הוא עבר עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה חמורה בגינה קבע המחוקק עונש מאסר בן 20 שנה. ב"כ המאשימה ביקשה שלא לקבל את המלצות שרות המבחן ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

6.ב"כ הנאשם ביקשה לאמץ את המלצות שרות המבחן. ב"כ הנאשם הפנתה לתסקיר שרות המבחן, שם תוארו נסיבות חייו הקשות של הנאשם וטענה כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו, הוא הבין את חומרת מעשיו והשלכותיהם וכי בזמן העבירה פעל ללא מחשבה .

7.שני הצדדים הגישו אסופת פסיקה , כאשר ב"כ המאשימה שמה את הדגש על פסיקה בה הוטלו עונשים של 30 חודשי מאסר בממוצע, בגין העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה לפיה הוטלו על נאשמים צעירים בגין עבירה דומה עונשי מאסר שנעו בן 6 חודשי מאסר בעבודות שרות ל- 8 חודשי מאסר.

8.העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר, ואני סבורה כי בנסיבות שבפני העבירה החמורה דוקא היא של תקיפת עובדי הציבור, שבאו לבצע מלאכתם – למנוע גניבת חשמל מצד הנאשם ובני משפחתו ונתקלו בהתנגדות, שעלתה כדי תקיפתם וסיכון חייהם בזמן שניסו להמלט מהמקום.

איני מקלה ראש בנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כמו גם בהודאתו, והחרטה שהביע. אני לוקחת בחשבון גם את האמור בתסקיר אך לא אוכל לקבל את ההמלצה שם, גם אם לא אמצה את הדין עם הנאשם.

9.בשים לב לאמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.15 חודשי מאסר, כאשר ממנין תקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם ( מיום 29.6.10).

ב.12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי בתקופה של 3 שנים ממועד שחרורו מן המאסר לא יעבור הנאשם עבירה מהעבירות בהן הורשע – ויורשע עליה.