מדינת ישראל נ' אבו אנטילה

גזר דין

האישום, הכפירה וההרשעה:

הנאשם הורשע בהוראות החיקוק הבאות:

נהיגה בפסילה – סעיף 67 לפקודת התעבורה.

נהיגה ללא ביטוח תקף –סעיף 2 (א) לפקודת הביטוח.

סטייה מנתיב נסיעה –תקנה 40 לתקנות התעבורה.

גרימת נזק תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

נהיגה רשלנית – סעיף 62(2)+38(2) לפקודת התעבורה.

נהיגה בשכרות - סעיף 62 (3) +39(א) לפקודת התעבורה.

עזיבת מקום תאונה – תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה.

אי הגשת עזרה – תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה.

אי מסירת פרטים – תקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה.

בתאריך 04.02.11 בשעה 00:37 לערך, נהג הנאשם ברכב בכביש 40 מדרום לצפון.  ביודעו כי הוא פסול וללא ביטוח תקף, הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש בכך שסטה עם רכבו שמאלה והתנגש דופן בדופן עם רכב פרטי תוצרת סובארו שנסע בנתיב השמאלי. כתוצאה מההתנגשות סטה רכב הסובארו שמאלה והתנגש במעקה הבטיחות ונעצר והנאשם סטה עם רכבו ימינה והתדרדר לתעלה בצד הכביש. לאחר התאונה נמלט הנאשם מרכבו עד אשר התמוטט וזאת מבלי למסור פרטים, מבלי להגיש עזרה ומבלי להודיע למשטרה על התאונה כמתחייב על פי הדין. כמו כן בבדיקת דם נמצא שריכוז האלכוהול היה בריכוז 212% מ"ג אלכוהול, דהינו יותר מפי 4 מהכמות המותרת בחוק, דהינו נהיגה בשכרות.

הנאשם הודה בקרות התאונה ושהיה שיכור ופסול. אך לא הודה בעצם הנהיגה ואולם לאחר ניהול הוכחות, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל עובדות וסעיפי האישום.

תמצית הטיעונים לעונש:

בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה כי הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, ולאור חזקת הבעלות, אך אין מדובר בנאשם שבזמן האירוע ישב בביתו, אלא שהיה נוכח בזירת האירוע, מקשר עצמו לאירוע, נכח ברכב, נצפה נמלט ממנו, הטלפון שלו נמצא מתחת לכיסא הנהג. וותק נהיגתו של הנאשם קצר אך עברו מכביד, וכולל עבירות דומות, ולחובתו אף מאסר על תנאי של 6 חודשים, לנאשם עבר פלילי חמור ביותר, ואף ריצה 6 חודשי עבודות שירות, ועתרו למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מצטבר למאסר על תנאי, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת, פסילה ע"ת וקנס.

הסנגור הסכים ששילוב העבירות אכן חמור, אך טען שההרשעה הינה רק עקב היות הנאשם מחזיר הרכב, הסנגור שב וטען מטיעוניו בהליך ההוכחות שהנאשם מסר את שם הנהג, הנאשם התמוטט בעקבות פגיעת ראש ולכן לא מסר פרטיו, והרשעה מכוח חזקת בעלות הינה נסיבה לקולא. הנאשם בחור צעיר, מנהל חיים נור מטיבים, נשוי ואב ל-4 ילדים, אביו מרותק לכיסא גלגלים, ולאור האמור ביקש הארכת התנאי או הפעלתו בעבודות שירות.

קביעת מתחם ענישה ונסיבות:

כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות חמורות ביותר ובין היתר נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, עזיבת מקום תאונה, אי מסירת פרטים ואי הגשת עזרה.