מדינת ישראל נ' אבו אלרוב(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-4 עבירות שב"ח במהלך השנים 2010 – 2013, ב-5 עבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וב-5 עבירות של שימוש במסמך מזויף, קרי, בתעודות זהות מזויפות של אזרחים ישראלים, בשתי עבירות של הפרעה לשוטר, בשתי עבירות של נהיגה ללא רשיון ובעבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הינו הלימה בין מעשי העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

לשם קביעת העונש ההולם, קבע המחוקק שיש לקבוע את הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה, מדיניות הענישה ונסיבות הקשורות בעבירה.

לגבי הערכים המוגנים בעבירות השב"ח והעבירות הנלוות של התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, כבר נקבע לא אחת שהם כוללים את הערך של בטחונו של אדם ובטחון הציבור, את הערך של זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה ובאשר לעבירות הנוספות, אף הן כוללות את הפגיעה בערך המוגן של שלום הציבור והצורך בשבירה על מערכת אכיפת החוק.

מדיניות הענישה בעבירות שב"ח נקבעה בשורה של פסקי דין ככוללת רכיב של מאסר בפועל, אלא אם מדובר בעבירה ראשונה אליה לא נלוו עבירות נוספות.

במקרה שלפנינו הנסיבות הקשורות לעבירת השב"ח הינן השימוש באמצעים על מנת לשבש את עבודת המשטרה, להקשות על שמירה על הערך המוגן של בטחון הציבור, זאת תוך שימוש בתעודות זהות מזויפות של אזרחים ישראלים, באופן הנחזה להיות כאילו מדובר במי ששוהה בישראל כדין ובנהיגה ללא רשיון וללא ביטוח באופן המסכן את שלומם של המשתמשים בדרך.

בשקלול כל האמור לעיל, נראה לי שמתחם העונש ההולם שהוצע על ידי המאשימה הינו ראוי בנסיבות המקרה, ככל שזה מתייחס לעבירות השב"ח ולעבירות הנלוות.

באשר לעבירות של נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח – מתחם העונש ההולם עומד על 8-16 חודשי מאסר בפועל.

לנאשם גם עבר פלילי הכולל שתי הרשעות – אחת בעבירה של התחזות כאדם אחר במטרה להונות והשניה בהפרת שטח סגור. שתיהן בוצעו על ידו במהלך שנת 2009.

מדובר במי שלא השכיל לקבל את האזהרות בהן הוזהר בעת מעצרו בכל אחת מהפעמים שקדמו למעצרו האחרון. הוא שב לבצע את העבירות ואף הודה כי עשה כן לאורך 7 השנים האחרונות.

אינני מתעלמת מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו על ידי בא כוחו והעובדה שהוא נשוי ואב ל-3 ילדים קטנים, אך אין בכל אלה כדי להוביל לסטיה ממתחם העונש ההולם או אף לקביעה כי בצבר המעשים יש מימד נוסף של חומרה המוביל למסקנה כי העונש שצריך להיות מוטל עליו יהיה קרוב יותר לגבול העליון של מתחם הענישה מאשר לגבול התחתון.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 11 חודשים, בניכוי מעצרו בין התאריכים 30.10.11 – 20.12.11, 25.4.12 - 29.4.12 ו- 27.1.13 – 4.2.13. המאסר בפועל ייחשב מתאריך מעצרו – 20.8.13.

2.מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

3.הנאשם ישלם קנס בסך 5000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

ניתן לקזז את הקנס מתיק מ"ת 55344-01-13, שלום תל אביב.

זכות ערעור תוך 45 יום.

מכשיר האייפון יוחזר לנאשם.

תעודות הזהות תושמדנה.