מדינת ישראל נ' אבו אלעסל(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של עסקה אחרת בסם, עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-.1973.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.06.11 קבע המשיב לבצע עסקה עם סוכן משטרתי סמוי אשר הופעל באזור בה ימכור לסוכן 200 גרם סם מסוכן מסוג הרואין בתמורה ל – 110 ₪ לגרם לאחר מו"מ שהתנהל עם "הלקוח" שהיה שוטר אחר מעברו השני של קו הטלפון. המשיב ביקש מהסוכן ליצור עימו קשר על מנת לקבוע את מועד המפגש והמקום ולאחר מספר ניסיונות הודיע המשיב לסוכן כי העסקה לא תצא אל הפועל היות וספק הסם עוכב במשטרה ואין לו כיצד לספק את הסם.

המבקשת עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו בעוד ב"כ המשיב טען כי אין כל מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה אך יחד עם זאת עולה מן הראיות כי המשיב עשה הכל על מנת להתחמק מהסוכן שלא הרפה ממנו, שכן לא רצה למכור לו דבר, לא היה לו כל סם למכור לו והסוכן ניסה בכל מאודו להדיח אותו למכור לו סם. כן טען ב"כ המשיב כי המשיב תירץ לסוכן כל פעם תירוצים על מנת לחמוק ממנו, לא ענה לטלפונים של הסוכן ולא הגיע למפגשים שקבע עימו ובכך יש כדי להראות את העדר כוונתו של המשיב לבצע עם הסוכן עסקה בסם. סוחר סמים אשר נקרא בדרכו קונה רציני לא שש לפספס עסקה ועושה הכל על מנת להוציאה אל הפועל בניגוד מוחלט לפועלו של המשיב. עוד ניתן לראות כי הסוכן ניגש למשיב ויצר עימו קשר לאחר זמן רב ממועד היכרותו אותו ולכאורה הצליח לגבש עימו עסקה לאחר כשלושה חודשי היכרות במסגרתם הסוכן "הטריד" את המשיב ולא ההיפך כשמרבית ההתקשרויות נעשות על ידי הסוכן אל המשיב.

לדבריו, מהראיות עולה כי המשיב התחמק מביצוע העסקה , הסוכן הציק לו והתעקש להוציאה, בכל מחיר, אל הפועל וממכלול הנסיבות הנ"ל אין דרך להסיק את מסוכנותו של המשיב כפי שמבקשת המבקשת ולכן אין להורות על מעצרו של המשיב.

מנגד טענה המבקשת כי באם המשיב לא היה מעוניין לספק את הסם יכול היה לסרב מלכתחילה בלי לנסות ו"להרשים" את הסוכן ולאחר מכן להתחמק ממנו,שכן ניהול מו"מ וניסיונות לקבוע עימו מועדים ומחירים לסם מעידים ההיפך הגמור מניסיונות לחמוק מביצוע העסקה. לדבריה, פרק הזמן הרב שעבר עד שהתבצעה עסקה בין השניים מקורו באובדן מספר הטלפון של המשיב על ידי הסוכן. מהראיות עולה כי גם המשיב ביקש מהסוכן כי ישיג לו סם ויצר עימו קשר מספר פעמים על מנת לראות אם הצליח "לארגן" לו חומר טוב. לאחר האירוע הזה נוצר קשר בין השניים ביום 01.06.11 על ידי הסוכן והתחילה דינמיקה ביחס לביצוע רכישה של כמות סם מסוימת כשמחירה נקבע.

סוכן מדיח – מה הוא?

הלכה פסוקה היא כי סוכן מדיח הוא סוכן משטרתי המשדל אדם לעבור עבירה, שלולא השידול לא היה מבצעה (ראו: ע"פ 222/93 עמור נגד מדינת ישראל (לא פורסם)) פעולת ההדחה היא, הלכה למעשה, פעולת שידול. "הסוכן שותל את רעיון ביצוע העבירה במחשבתו של המודח" (ע"פ 4048/91 דהאר נגד מדינת ישראל (לא פורסם)).

"הסוכן שותל את רעיון ביצוע העבירה במחשבתו של המודח, היינו בהעדר פעולת ההדחה של הסוכן, העבירה לא היתה מבוצעת על-ידי המודח. יחד עם זאת במקום שהנאשם גמר בליבו לבצע את הפשע עוד טרם כניסתו של "הסוכן המדיח" לתמונה, והסוכן המשטרתי רק יצר הזדמנות נוחה למימוש כוונתו הפלילית של הנאשם, הרי שלא מתקיימת הדחה" (ראו: ע"פ 129/61 שלום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 2444, 2446; ע"פ 15/78 משה ביבס נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(3) 64, 74). על-כן, אין לראות הדחה בהפעלת סוכן כדי להשיג ראיות הדרושות להעמדתו לדין של אדם שעל-פי המידע שבידי המשטרה מבצע פשעים (ע"פ 470/83 מורי נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(1) 1, 5)".

בע"פ 4048/91 יאסין בן עלי דהאר נ' מדינת ישראל -

"הפעלתם של סוכני משרה סמויים הוכרה זה מכבר בתור כלי נשק הכרחי ולגיטימי במלחמה נגד הפשע החמור בכלל ונגד נגע הסמים בפרט, אולם עם זאת הובהר תמיד, כי יש להציב לאמצעי זה גבולות סבירים. כך נקבע, כי אסור שהפעלת הסוכן תשמש פיתוי והדחה, שיש בהם כדי להשחית אדם חף מפשע ולהביא לידי ביצוע עבירות שאחרת לא היו כנראה מבוצעות כלל (ראה: ע"פ 20/56 [1], בעמ' 770, וע"פ 129/61 [2], בעמ' 2446), וכן נאמר, כי יש משום פגם בהפעלת לחץ ושכנוע מוגזמים על-מנת לשדל את החשוד לבצע את העבירה (ראה ע"פ 360/80 [3], בעמ' 232).

הכלל העולה מהפסיקה הוא, כי אל לה למשטרה להצמיד סוכן מדיח (‎AGENT

PROVOCATEUR) לאדם, אלא אם בידיה מידע אמין, המחשיד אותו אדם כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מהסוג העומד לחקירה, והמשטרה משוכנעת, כי רק על-ידי הפעלת הסוכן ניתן להשיג את הראיות הדרושות להעמדת החשוד לדין. הרחבתי את הדיבור על נושא זה במקום אחר (ראה ג' בך, "סוכני המשטרה בעיני בית המשפט" הפרקליט יט (תשכ"ג) 132).

......

יש להניח, שכל שופט בעל ניסיון חייב היה להבין מעצם העובדה, שסוכן משטרתי הוצמד במיוחד לאדם מסוים על-מנת לרכוש ממנו סמים מסוכנים, שקיים בידי המשטרה מידע מודיעיני או אחר בדבר פעילות של אותו אדם בשטח של הסחר בסמים".

ניתן ללמוד את השתלשלות האירועים ואופן התנהלותו של כל אחד מהצדדים, לכאורה, מן הדו"חות המצויים בתיק החקירה תוך מתן דגש על הפסיקה ולפיה על המשטרה לפעול בגבולות סבירים.

בחומר הראיות נמצא זכ"ד מיום 12.02.11 ממנו עולה כי רמ"ח סוכנים קיבל עדכון מהסוכן והסוכן עדכן אותו כי לא היו אירועים חריגים בשטח, אך "אתמול בצהריים הוא נפגש עם בחור בשם אברהים אבו אלעסל מלוד שמוכר לו מהעבר בתחום הסחר בסמים". השניים שוחחו, הסוכן שאל את המשיב אם יוכל לארגן לו סמים והמשיב ענה שכן. השניים קבעו להיות בקשר אך הסוכן איבד את מספר הטלפון הנייד של המשיב.

אל מול זאת קיים דו"ח לפיו ביום 15.05.11 הגיע המשיב אל ביתו של הסוכן ופנה אליו בבקשה כי "יארגן" לו סם "קריסטל" ומאוחר יותר יצר עימו קשר וביקש לשאול אם הצליח להשיגו בעבורו.

על פי הדו"ח ,ביום 17.05.11, יצר המשיב קשר עם הסוכן וביקש שוב לדעת אם הסוכן השיג בעבורו סם , הסוכן השיב בשלילה ואמר למשיב כי הוא בעצמו מחפש להשיג. עוד נכתב כי הסוכן תודרך כי אם המשיב ימשיך ליצור קשר יש לנסות ולבצע עמו עסקת סמים.

ביום 26.05.11 הגיע הסוכן לביתו של המשיב פעמיים אך המשיב לא היה שם.