מדינת ישראל נ' אבו אל קיעאן

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק. 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב)(3) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 בכך שביום 7.6.10 בסמוך לשעה 16:14 חסם נתיב נסיעה עם רכבו לצורך שיחה עם נהג אחר אשר חנה בנתיב הימני. 

מטעם המדינה העיד שוטר אשר הגיש את הדוח ת-1 במקום עדותו הראשית.

מדוח זה עולה כי השוטר הבחין ברכב העומד על נתיב הנסיעה הימני ואילו הנאשם עומד על הנתיב השמאלי כאשר מאחוריו מספר כלי רכב וזאת במצב בו נתיבי הנסיעה הימני והשמאלי שלפני שני כלי רכב אלו פנויים. 

השוטר טען כי הבחין בנאשם משוחח עם הנהג שחנה בנתיב הימני. 

במסמך ת/1 לא ציין השוטר כמה זמן עצר הנאשם בנתיב השמאלי וכן לא נגבתה עדות מנהג הרכב שחנה בנתיב הימני ולא נרשמו פרטיו. 

הנאשם מצידו טען כי הגיע למקום אגב פנייה ימינה לתוך הנתיב הימני ומצא בנתיב זה רכב מסוג טרנספורטר החונה בנתיב.

בלית ברירה, ומאחר ורכב זה חסם את נתיב הנסיעה, יצא הוא לעקיפה שלו לאחר שסימן לו בידו תנועה אשר הביע את מורת רוחו מאחר ועצר באמצע הדרך. לטענתו לא עצר במקביל אליו ולא עיכב את התנועה.

לחיזוק טענותיו הביא הנאשם לבית המשפט עד ראייה שלדבריו פגש במקום עצמו מייד לאחר האירוע וביקש ממנו להעיד על שהתרחש. 

עד ההגנה מטעם הנאשם אישר אכן את גרסתו של הנאשם לפיה לא עצר במקביל לטרנספורטר, אך טען כי לא פגש כלל את הנאשם לאחר האירוע שכן הוא היה בנסיעה והמשיך בה לכיוון השוק. לדבריו הנאשם פגש אותו למחרת האירוע בשוק וביקש ממנו לבוא ולהעיד בבית המשפט. 

המדובר בסתירה מהותית אשר מחלישה מאד את אמינות גרסתו של עד ההגנה וגם את גרסת הנאשם.

המדובר הלכה למעשה בעדות לא נכונה אותה מסר הנאשם בבית המשפט לפיה פגש את העד מייד במקום לאחר האירוע. 

נראה על פניו כי הנאשם רצה לחזק את גרסתו בבית המשפט ע"י הבאת עד ולצורך כך טען כי ע.ה 1 היה במקום וראה את האירוע, דבר שספק רב אם התרחש הלכה למעשה. 

עדותו של השוטר, לעומת עדות הנאשם, נראתה אמינה לחלוטין, ולא מצאתי בדבריו כל סימן לאי אמירת אמת.  

אני קובע כי גרסת השוטר לפיה עצר הנאשם במקביל לטרנספורטר כאשר הנתיב שלפניו פנוי היא גרסה אשר התרחשה הלכה למעשה.

אני מקבל את טענת הנאשם לפיה פנה ימינה ובנתיבו חסם את התנועה רכב טרנספורטר אשר אילץ אותו לצאת לעקיפה.

מאחר והמדובר בחסימת נתיב נסיעתו של הנאשם שלא כדין, אין לי ספק כי פעולה זו של נהג הטרנספורטר (אשר מהווה עבירה בפני עצמה של חסימת מתיב הנסיעה הימני) גרמה לכעס רב אצל הנאשם אשר יצא לעקיפה של הרכב החוסם ועצר במקביל אליו כדי להביע את כעסו על התנהגותו.