מדינת ישראל נ'

החלטה

הדיון בשני התיקים אוחד.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

תחיה שפירא, שופטת

פסק דין

בפני שני ערעורים שאוחדו. ערעורה של המדינה על קולת העונש כאשר הכוונה היא לרכיב המאסר וערעורו של המשיב/המערער בתיק הנוסף אף הוא מתייחס לענישה וטוען כי המדובר בענישה חמורה וחורגת מה"רף הנורמטיבי".

המדובר במשיב (להלן ייקרא כך המשיב בערעור המדינה והמערער בערעור הנוסף), אשר נתפס כשהוא נוהג בקטנוע לאחר שנפסל שלוש פעמים קודמות מנהיגה. בבית משפט השלום לתעבורה בת"א, (כב' השופט מ.דרורי) הודה המערער, הורשע על פי הודאתו והוטלו עליו העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל; הופעל מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, וזאת בחופף למאסר בתיק הנוכחי; מאסר מותנה למשך שנה; פסילה בפועל למשך 3 שנים, במצטבר לכל פסילה אחרת ופסילה על תנאי. בית המשפט קמא אף הוסיף כי איננו מטיל על המשיב קנס בשל עונש המאסר בפועל שהוטל עליו.

לטענת המדינה, שגה בית המשפט קמא כשחפף במלואו את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב לעונש המאסר שהטיל עליו בגין התיק הנוכחי, כך שלמעשה בגין האירוע הנוכחי לא קיבל כל ענישה של מאסר. זאת בניגוד לאמור בסעיף 58 לחוק העונשין, לפיו מאסרים מותנים יופעלו במצטבר אלא אם כן מצא בית המשפט מטעמים שיירשמו שלא לעשות כן. במקרה זה, כך לטענת המדינה, לא ניתנו כל טעמים לחפיפת עונש המאסר במלואו. בא כוח המדינה מזכיר כי המשיב ריצה עונש מאסר דומה בגין עבירה זהה ולא למד את לקחו. המדובר במי שנוהג בזמן פסילה בפעם הרביעית ומשכך אין גם כל סיבה לחפוף את עונשי המאסר.

בית המשפט קמא עשה עם המשיב חסד לעניין רכיב הפסילה, כך לטענת המדינה, וזאת לנוכח עברו והעובדה כי הוא חוזר ומבצע את העבירה שוב ושוב. לפיכך עותר בא כוח המדינה להורות כי עונש המאסר על תנאי יופעל במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה. ממילא מבקש בא כוח המדינה לדחות את ערעורו של המשיב.

בא כוח המשיב מבקש לדחות את ערעור המדינה ואף להתערב לקולא בענישה שהוטלה, ובמיוחד ברכיב הפסילה. לטענת בא כוח המשיב, עונש המאסר שהוטל עליו הינו ארוך וחריג לסוג זה של עבירות. המשיב אמנם כבר ריצה עונש מאסר דומה בעבר וגם זה בחופף לעונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו אז. הפעם, לדבריו, מקבל על עצמו את האחריות, הודה מיד, שעל כן בית המשפט קמא לקח זאת בחשבון וחפף את עונשי המאסר זה לזה. בית המשפט קמא אף לקח בחשבון את גילו הצעיר של המשיב. עוד עותר בא כוח המשיב להתייחס ל"חלקים החיוביים" המופיעים בתסקיר. לדבריו, המשיב עומד בפני ועדת שליש ונמצא בסיום תקופת מאסרו. כאמור, הוא למד את לקחו ועל כן מבקש להמנע מהוספת תקופת מאסר על זו שהוטלה עליו בבית המשפט קמא. בכל הנוגע לרכיב הפסילה, לדברי בא כוח המשיב, המדובר בפסילה ארוכה ביותר אשר מצטברת מטבע הדברים לפסילות הקיימות. בהסתמכו על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, טוען בא כוח המשיב כי פסילות ארוכות מתסכלות הן ואינן משאירות "אור בקצה המנהרה", שעל כן אין מקום להטילן.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו, ובמיוחד בתסקיר שירות המבחן ובהרשעותיו הקודמות של המשיב, הן בתעבורה והן בפלילים, סבורה אני כי יש ממש בערעור המדינה וממילא יש לדחות את ערעורו של המשיב. עניין לנו בעבריין תנועה רצידיביסט שלחובתו לפחות 32 עבירות תנועה קודמות (גיליון ההרשעות הקודמות איננו מעודכן); זוהי הפעם הרביעית שהמשיב נוהג לאחר שנפסל מנהיגה בנוכחותו ואף ריצה עונש של 12 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה זו ועבירות נלוות. גם באותו מקרה, מצא בית המשפט ללכת לקראתו וחפף עונש מאסר של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו לעונש המאסר שהטיל עליו באותו תיק, למרות נסיבות יוצאות דופן לחומרה כאשר באותו אירוע עבר את העבירה של נהיגה בזמן פסילה בעת שריצה עונש מאסר בעבודות שירות. גם באותו מקרה ביקש המשיב מבית המשפט להתחשב בו וטען כי למד את לקחו ולא יחזור על המעשים. מצאתי לנכון להרחיב באותו מקרה משום הדמיון שבנסיבות, כמו גם בתגובתו של המשיב בפני היום. מסתבר כי המשיב איננו לומד לקח למרות שמצהיר עליו מילולית. משכך, מלכתחילה לא היה מקום לשקול חפיפת עונשי המאסר זה לזה ולו משום שמדובר בפעם שנייה שהדבר נעשה. צדק בא כוח המדינה כי לא ניתן כל הסבר ולא טעם מיוחד לחפיפה ובודאי לא לחפיפה מלאה של עונשי המאסר, ובכך שגה בית המשפט קמא. עיינתי אף בתסקיר, ואמנם יש בו מה שקורא בא כוח המשיב "חלקים חיוביים". חלקים אלו מקורם במשיב עצמו אשר דבריו צוטטו בעניין זה.

עם זאת, מסקנות והמלצות ק.המבחן בתסקיר אינן חיוביות ולמרבה הצער נקבע כי לא חל שינוי מהותי בהתייחסויותיו של המשיב לבעיותיו והוא עדיין מגלה קושי מוכח בהפנמת גבולות החוק.

דומני כי הפעלת עונש המאסר על תנאי בחופף מעבירה במקרה זה מסר בלתי ראוי למשיב, כי ניתן לשוב ולבצע עבירות מבלי לשלם את המחיר על כך. אמנם עונש של 12 חודשי מאסר הינו עונש כבד, אולם המשיב הביא על עצמו את הענישה כמו גם את המאסר המותנה שיש להפעילו, ואין לו היום להלין אלא על עצמו.

גם באשר לרכיב הפסילה אין ממש בטענת בא כוח המשיב, שהרי המדובר כפי שנראה מה"היסטוריה" של המשיב, בהטלת פסילות באופן הדרגתי כאשר הפסילה האחרונה שהוטלה עליו, שכאמור לא פעלה להרתעתו, עמדה על 24 חודשים. אין לומר כי יש שגגה בקביעת בית המשפט קמא כי הפעם יש להחמיר ברכיב זה שעל כן הטיל עליו שלוש שנות פסילה במצטבר.

אשר על כן, ורק משום שערכאת ערעור איננה נוהגת למצות את הדין עם מערערים ומשיבים, הערעור מתקבל במובן זה כי עונש המאסר המותנה שהופעל כנגד המשיב ירוצה כאשר חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש המאסר בפועל שיחול עליו בתיק זה. סך הכל יהיה על המשיב לרצות 18 חודשי מאסר בפועל.

יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

ערעור המשיב - נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

תחיה שפירא, שופטת

הוקלד על ידי: ברברה פורסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: