מדינת ישראל - רשות האוכלוסין ה הגירה ומעברי ה גבול נ' קיבוץ שריד

החלטה

1.ביום 23/7/10 הגישה המאשימה כתב אישום כנגד הנאשמת ונאשם נוסף, המייחס להם עבירות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"ה-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים").

2.בהחלטה מיום 28/7/11, התקבלה באופן חלקי בקשה לביטול כתב האישום שהגישה המאשימה. בהתאם להחלטה כאמור, בוטל כתב האישום כנגד הנאשם הנוסף שנכלל בכתב האישום, בעוד כתב האישום כנגד הנאשמת נותר על כנו.

3.כעת, הגישה הנאשמת בקשה נוספת לביטול כתב האישום כנגדה וזאת מנימוקים שונים שיפורטו בהמשך. ב"כ המאשימה הגיש את תגובתו לבקשה לאחר שניתנה לו האפשרות לעשות כן.

בטרם אפרט את טענות הצדדים, אביא בקצרה את השתלשלות העניינים הרלוונטית שקדמה לבקשה זו.

רקע

4.ביום 2/1/08 הגישה המאשימה כנגד הנאשמת כתב אישום בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, המייחס לנאשמת עבירות לפי חוק עובדים זרים. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב העביר את כתב האישום לבית דין זה, לו נתונה הסמכות המקומית לדון בהליך.

5.כתב האישום שהועבר לבית דין זה נפתח כתיק ת"פ 1047/08 ונדון בפני כב' השופטת יעקבס. בדיון בהליך האמור, שהתקיים ביום 26/10/08, העלה ב"כ הנאשמת טענות מקדמיות לביטול כתב האישום. בתום הדיון, ניתנה ע"י כב' השופטת יעקבס החלטה, במסגרתה נקבע כי ניתנת לב"כ המאשימה אפשרות להגיב על הטענות המקדמיות שהעלה ב"כ הנאשמת וכך נכתב בה: "המאשימה תשיב לטענתו המקדמית של ב"כ הנאשמת, וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יראה אותה בית הדין כמי שמקבלת את הטענה ויורה על ביטול כתב האישום".

6.ב"כ המאשימה לא פעל בהתאם לאמור בהחלטה מיום 26/10/08 ובעקבות זאת ניתנה החלטה מיום 16/12/08 ובה נכתב כך: "בהתאם להחלטת בית הדין מיום 26/10/08 והואיל ומהמועד הנ"ל ועד היום לא השיבה המאשימה לטענתה המקדמית של הנאשמת, הריני מורה על ביטול כתב האישום".

7.כנגד ההחלטה מיום 16/12/08 לא הוגש ערעור מטעם המאשימה.

8.ביום 23/7/10 הוגש כתב האישום נשוא תיק זה ובו מספר אישומים מופחת מכתב האישום שהוגש במסגרת תיק ת"פ 1047/08. כאמור, כתב האישום הוגש תחילה כנגד נאשם נוסף אולם בהחלטה מיום 28/7/11, התקבלה באופן חלקי הבקשה המקדמית לביטול כתב האישום, כך שכתב האישום נותר על כנו, רק כנגד הנאשמת, היא המבקשת בבקשה זו.

9.להלן עיקרי טענות הצדדים;

טענות הנאשמת כפי שהועלו בבקשתה:

א.העובדות המתוארות בכתב אישום נשוא תיק זה הינן זהות לעובדות המתוארות בכתב האישום שהוגש במסגרת תיק ת"פ 1047/08. במסגרת תיק ת"פ 1047/08 בוטל כתב האישום.

ב.סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן:"חסד"פ") קובע את המקרים בהם ניתן לחדש את ההליכים כנגד נאשם.

מקרה שבו בוטל כתב האישום, בהסכמת התביעה ועל אחת כמה וכמה לאחר התנגדותה ומתן החלטה שיפוטית בעניין, לא ניתן לחזור ולחדש ההליכים כנגד הנאשם אלא באישור של היועץ המשפטי לממשלה. ב"כ הנאשמת הסתמכה גם על האמור בפ"ל (י-ם) 4453-03-11 מדינת ישראל נ' וייצמן (ניתן ביום 27/6/11).

ג.ההחלטה מיום 16/12/08 סיימה למעשה את ההליך והיה ניתן להשיג עליה רק בדרך של ערעור. המאשימה לא ערערה והמועד להגשת הערעור חלף, לכן כעת מנועה המאשימה מלחדש את ההליכים ולהגיש כתב אישום חדש כנגד הנאשמת בגין מסכת העובדות הזהה לזו שתוארה בכתב האישום שבוטל.

ד.הגשת כתב האישום בפעם השנייה כנגד הנאשמת, לאחר שכתב האישום בגין אותן עבירות בוטל בהחלטה שיפוטית מהווה סתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית ולכן גם מכוח סעיף 149(10) לחסד"פ יש להורות על ביטול כתב האישום.

טענות המאשימה כפי שהועלו בתגובתה:

א.אין בהגשת כתב אישום חדש משום "חידוש הליכים" ולכן סעיף 94 לחסד"פ אינו רלוונטי.