מדור הגנת הסביבה נ' עמאש ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הכרעת דין שניתנה ביום 22/2/10 בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום שהינה עבירה של איסור התעללות בבעלי חיים – עבירה על סעיף 2 א' וסעיף 17 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד – 1994.

מדובר בהחזקתם של חמישה כלבים על ידי הנאשמים, שלושה בידי הנאשם מס' 1 ו-2 גורים בידי הנאשם מס' 2, במצב של העדר מזון ושתייה מספיקים, וללא התייחסות ותשומת לב , הכלבים לא טופלו כראוי על ידי הנאשמים ובביקורת שנעשתה על ידי וטרינר ועדים שהעידו בפניי, נמצאו טפילים, פרעושים, קרציות ומגלים סימני פחד בבואם במגע עם בני אדם.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הרחיבה על החומרה הנובעת מהתעללות בבעלי חיים כחסרי ישע ולתמיכה בטיעוניה, ציינה ב"כ המאשימה פסיקה מבית המשפט העליון , מבית המשפט המחוזי, לרבות הלכה שנקבעה בפסק הדין המנחה של כב' המשנה לנשיא כתוארו אז (כב' השופט (בדימוס) מ. חשין) בר"ע 1684/96 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מפעלי נופש חמת גדר בע"מ ואח', שם נקבעה ההלכה בדבר פרשנות המושגים "עינוי", "להתאכזר", "התעללות" ובית משפט זה ביישום הלכה זו הרשיע את הנאשמים במחדל טיפולי ותחזוקתי של הכלבים שהיו בחזקתם.

ב"כ המאשימה , מבקשת להטיל על הנאשמים ורק בהתחשב בעובדה שהם נעדרי עבר פלילי, מדובר במחדל יותר מאשר התעללות פיזית של ממש קנס כספי מרתיע, מאסר על תנאי ולחייבם לחתום על כתב התחייבות על פי שיקול דעת בית המשפט.

מנגד טוען ב"כ הנאשמים כי מדובר בנאשמים אשר רכשו את הכלבים על מנת לשמש אותם כחיות מחמד. החזיקו אותם בתנאים שלהערכתם ולמיטב הבנתם, הם תנאים סבירים וכי הסגרתם של חלק מהכלבים בתוך כלוב לא נועדה לשמש כמקום החזקה וגידולים אלא לצורכי הרבעה, ועוד טוען ב"כ הנאשמים כי נאשם 2 רכש את הגורים יומיים לפני מועד הביקורת וכי הם היו מוחזקים על הגג, הורדו רק מעט שעות לפני הביקורת שנכחה במקום, הכלבים נרכשו על מנת לשמש את בנו חובב חיות מחמד כחיית מחמד בביתו.

על כן, מבקש ב"כ הנאשמים להסתפק בחיובם של הנאשמים לחתום על כתב התחייבות בלבד.

הקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ומאחר והעובדות נשוא כתב האישום הובאו בפרוטרוט בהכרעת הדין, אין בכוונתי לחזור עליהם, למעט העובדה שמעשה העבירה בו הורשעו הנאשמים איננו נובע מהתעללות פיזית אקטיבית בבעלי החיים אלא בעיקר בהזנחה , דבר העלול לשקף נורמה אישית ופרסונאלית שהרי מי שטוב לבעל החיים בעיני האחד, עלול להיות רע ושלילי בעיני האחר.

הדבר משקף את האוריינטציה של כל אחד ואחד אך ההלכה הפסוקה והוראת החוק היא המחייבת.

בהתחשב כל האמור לעיל, ובנסיבותיהם האישיות של הנאשמים נעדרי העבר הפלילי, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם מס' 1:

א. תשלום קנס כספי בשיעור של 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם על ידי הנאשם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 150 ₪ כל אחד החל מיום 2/5/10 ובכל 2 לחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד לפרעון מיידי את כל יתרת הקנס.

ב. מאסר על תנאי של 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא ישא בו אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום עבירה של התעללות בבעלי חיים , עבירה על סעיף 2 א' וסעיף 17 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד – 1994 ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ג. לחייב את הנאשם לחתום על כתב התחייבות כספית על סך 1,000 ₪ לתקופה של 3 שנים להימנע מלעבור עבירה על חוק צער בעלי חיים התשנ"ד – 1994. במידה והנאשם לא יחתום על כתב התחייבות, הוא ייאסר למשך 3 ימים או עד שיחתום לפי המוקדם יותר.

על הנאשם מס' 2:

א. תשלום קנס כספי בשיעור של 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם על ידי הנאשם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 250 ₪ כל אחד החל מיום 2/5/10 ובכל 2 לחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת הקנס.