מדאר נ' עיריית רחובות

פסק דין

בפניי ערעור על הרשעת המערער בתיק תכנון ובניה 10216/07 בבית משפט לעניינים מקומיים ברחובות (כב' השופטת עירייה מרדכי).

העונש שגזר בית משפט – קנס בסך 18,000 ₪.

כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודות הטעונות היתר מאת הוועדה המקומית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965, בסטייה מהיתר שניתן על ידי הוועדה המקומית, סעיפים 145(א)(2), 204(ב) ו- 208 לחוק הנ"ל.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, מדובר במערער שהוא הבעלים/המחזיק/ האחראי לביצוע עבודות ברחוב אוסישקין 12 ברחובות, חלקה 492 בגוש 3701.

ביום 23.2.05 ניתן למערער היתר בניה מס' 20040425 להקמת בית מגורים בעל יחידת דיור אחת כולל קומת מרתף, קומת קרקע וחדר בחלל הגג.

בשנת 2006 הוסיף המערער שטח בן 46.5 מ"ר בחלל גג הרעפים של הבית בכך שבנה קירות מעל קומת הקרקע והגביה גג הרעפים בכ- 2.2 מטר.

כמו כן הפך את קומת המרתף של הבית ליחידת דיור נפרדת על ידי פתיחת דלת בקיר חיצוני דרומי של המרתף, בניית חדר מדרגות עשוי בלוקים ובטון המוביל מחצר הבית אל קומת המרתף, התקנת מטבח מקלחת ושירותים בקומת המרתף וכל זאת בלא שקיבל היתר כדין מהוועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות.

בנימוקי הערעור מציינת באת-כוח המערער כי המערער, מהנדס אזרחי במקצועו הודה בעובדות המהוות את כתב האישום אך כפר באשמה מאחר וסבר בעבר וסובר גם היום כי העבודות שביצע כמתואר בכתב האישום הינן בגדר "שינוי פנימי" כהגדרתו בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה ומכאן שאין צורך בהיתר נפרד להיתר המקורי בגין העבודות שבוצעו.

עוד נטען בנימוקי הערעור, כי פתיחת דלת היציאה מהמרתף נעשתה כמתחייב מתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970, תקנה 309 בחלק ג' הקובעת כי לא יפחת משניים מספר דרכי היציאה בחלק מבניין ופתיחת דלת זו אושרה על ידי המהנדס הראשי של עיריית רחובות ביום 1.6.10.

עוד נטען, כי בשנת 2012 הצליח המערער לקבל היתר לכל השינויים שבוצעו.

עוד נטען כי מקור ההליכים שהובאו כנגד המערער נעוץ בסכסוך שכנים בין המערער לשכנתו, שותפתו במושע במקרקעין נושא כתב האישום מהשכנה לבית הדו משפחתי החולק קיר משותף עם המערער. במסגרת טיעוני הערעור פרטה באת-כוח המערער לפרטי פרטים סכסוך השכנים ומעשי רמייה שעשתה השכנה לרשויות . לא מצאתי לפרט מאומה באשר טענות אלה אינן רלבנטיות לערעור כלל ועיקר (טענות אלה נטענו בעלמא בבית משפט קמא ללא כל הוכחה שהיא).

עוד נטען על ידי באת-כח המערער כי הרשעת המערער מהווה פגיעה קשה בפרנסתו. בית המשפט קמא התבקש להטיל על המערער עבודות של"צ ללא הרשעה אך בית המשפט דחה בקשות באת-כוח המערער וציין, כי מדובר בעבירות חמורות. אין מקום לאמירה זו, שכן מדובר בשינויים בסטייה מהיתר קיים ולכן לא ברור כלל איך בית משפט קמא הגיע לדעה כי בעבירות חמורות מדובר. בית המשפט מופנה להלכת כתב, לפיה גם מקום שנעברה עבירה יש לשקול טרם הרשעה אם מדובר בעבירה ראשונה יחידה, יש לשקול מהי חומרת העבירה ונסיבות ביצוע העבירה וכן יש לשקול מעמדו ותפקידו של מבצע העבירה וההקשר בין העבירה שביצע למעמדו ולתפקיד שהוא ממלא.

ולענייננו, לטענת באת-כוח המערער, עבירות אלה שבוצעו הן הראשונות אינן חמורות, אין בבניה שבוצעה סתירה להוראות חוק התכנון והבניה, גם לא לתב"ע.

מדובר במערער בהשכלתו מהנדס אזרחי המשמש כמהנדס הבית של מס רכוש, משמש יועץ למשרד ראש הממשלה לעניין בטיחות קונסטרוקציה, הרשעתו תגרום לכך שלא יוכל לשרת גופים אלה ולא יוכל לגשת למכרזים מטעם הממשלה.

עוד נטען כי אין סבירות שהמערער יבצע עבירות נוספות דומות בעתיד.

המערער מתחרט על העבירה ונוטל אחריות לביצועה.

עוד נטען כי המערער הודה בבית משפט קמא אך לא הבין כי יצא מבית משפט בהרשעה ולא יקבל עבודות של"צ. אילו היה מבין זאת לא היה מסכים. היתה טעות בהבנתו.

עוד נטען, כי המערער הופלה הפלייה קשה לעומת שכנתו לאור העובדה כי במועד מתן הכרעת הדין היה בידי המערער היתר כדין ולאור העובדה כי לא מדובר במי המזלזל בחוק אלא אדם שבמשך 6 שנים פעל לקבלת היתרים על אף העובדה כי מלכתחילה השינויים שביצע המערער, כאמור, לא מחייבים היתר.

עוד נטען כי כיום ניתן להגיע עם הוועדה להסדר ולשלם כופר במקרה של ביצוע העבירה שאינה מהעבירות המאוד קשות.