מגר יפה ואח' נ' עיריית יהוד נווה מונוסון ואח'

פסק – דין

רקע עובדתי -

1.התובעים הועסקו על ידי הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") בשלוש תקופות: התקופה הראשונה – התובעים הועסקו ע"י העירייה כעובדים קבועים ובוטחו בפנסיה תקציבית (להלן: "התקופה הראשונה").

ביום 3.2.00, במסגרת תכנית הבראה של העירייה, נחתם הסכם קיבוצי (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

במסגרת ההסכם הקיבוצי הסכימו העירייה וארגון העובדים על פרישתם המוקדמת ו/או פיטוריהם של 50 עובדים, בתנאי פרישה אשר נקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים אשר צורף להסכם.

בהתאם לתכנית ההבראה נאסר על העירייה לקלוט עובדי חברות כח אדם וקבלנים.

התובעים נכללו ברשימת העובדים המפוטרים, ובהתאם לכך, פיטרה העירייה את התובעים במהלך שנת 2000.

התקופה השניה – לאחר פיטוריהם החלו התובעים (למעט תובע 7) לעבוד בעירייה באמצעות קבלן כח אדם – י.א. מתן שירותי ניקיון ואחזקה וכח אדם בע"מ (להלן: "קבלן כח האדם").

המועדים בהם עבדו התובעים באמצעות קבלן כח האדם אינם זהים והם יפורטו בהמשך (להלן: "התקופה השניה").

התקופה השלישית – התובעים נקלטו בעירייה במהלך שנת 2002 כעובדי העירייה והם עובדים בעירייה עד היום(להלן: "התקופה השלישית").

2.התובעים בוטחו בקרן פנסיה צוברת החל משנת 2007.

התובעים לא בוטחו בכל פנסיה שהיא בתקופה השניה ובתקופה השלישית החל מקליטתם לעבודה בעירייה, שנת 2002 ועד לשנת 2007 - מועד בו החל ביטוחם בקרן פנסיה צוברת.

3.התובעים עתרו לסעד הצהרתי בדבר זכאותם לפנסיה תקציבית בגין תקופת ההעסקה כולה.

לאחר קדם המשפט כימתו התובעים את תביעתם ועתרו לסעדים כספיים אשר עניינם זכאותם לפיצוי כספי בגין אי ביטוחם בפנסיה תקציבית ולחילופין - בפנסיה צוברת.

העובדות –

4.התובעת 1 (להלן: "יפה מגר") עבדה בעירייה כמדריכה במועדונית במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי מנובמבר 1994 ועד 12.4.00.

בסמוך לאחר סיום עבודתה הועברו אליה על ידי העירייה פיצויי פיטורים, אך היא סירבה לקבל את התשלום.

יפה מגר עבדה בעירייה, באותו תפקיד ובאותה מועדונית, באמצעות קבלן כח האדם ממאי 2000 ועד אוגוסט 2001.

בינואר 2002 שבה יפה מגר לעבוד בעירייה כעובדת עירייה.

5.התובעת 2 (להלן: "מזל נחום") עבדה בעירייה בשירות הפסיכולוגי מספטמבר 1996 ועד 12.4.2000.