מגנזי עמר נ' שרוני

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 30.3.09 שבה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח על ידי נתבעת 2.

2.התובעת עותרת לסכומים הבאים:

1.השתתפות עצמית1,733 ₪

2.כינון פוליסה89

3.טרחה ועוגמת נפש300

4.הפרשי הצמדה12

סה"כ2,134 ₪

3.בדיון בפני התייצבה התובעת ומסרה את גרסתה, ונציג חברת הביטוח חקר אותה והציג את גרסת הנתבע לפני בית המשפט.

4.התובעת טענה שנסעה ישר. "הייתי אמורה להיכנס לחניון", וגם הנתבעת עמדה משמאלה של התובעת כאשר התכוונה לפנות לתוך החניון. הנתבעת לא צייתה לתמרור ולא נתנה זכות קדימה, לא עצרה וגרמה להתנגשות. לטענת התובעת, לא היה לה דרך להתחמק מהתאונה.

5.על פי כתב ההגנה ולפי דברי נציג חברת הביטוח בדיון, הגיעה הנתבעת לצומת שבו היה מוצב תמרור "האט" ולאחר שהבחינה שהכביש פנוי, החלה להשתלב לתוך הנתיב המוביל לכניסה לבית החולים, ואילו התובעת הגיחה ימינה ופגעה בה מאחור.

מר פורת מטעם חברת הביטוח הציג מספר תמונות של מקום האירוע.

6.לאחר ששמעתי דברי התובעת וטענת נציג חברת הביטוח, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן נימוקיי לכך:

(1)שני בעלי הדין תרמו לקרות התאונה, אם כי תרומת הנתבעת הייתה משמעותית יותר.

(2)תמונות מקום התאונה מגלות שלתובעת היה שדה ראיה פתוח ואף אם כטענתה הנתבעת לא צייתה לתמרורו התובעת פעלה בחוסר תשומת לב למתרחש בכביש, לכן יש לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור של 15%.

הנתבעת לא צייתה כראוי לתמרור וזו הסיבה העיקרית לתאונה.

(3)באשר לגובה הנזק:

לא מצאתי מקום לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש וטרחה.

7.אשר על כן, על הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 1,559 ₪ + 350 הוצאות משפט.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל.