מגן פיננסים-פתרונות והגנה פיננסית ע.מ.303519805 ואח' נ' דדהן

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע להגשת ראיות נוספות מטעמו, בטרם הגשת סיכומי הטענות. אציין כי הבקשה הוגשה לאחר סיום שמיעת ההוכחות בתיק זה.

לטענת התובע, במסגרת הדיון הוצג מסמך הנושא ארבעה עמודים, כ"מסמך מקור" המהווה את ההסכם שבין הצדדים כפי שנערך לכאורה על ידי הנתבע ונשלח בפקסימיליה לידי התובע (כנטען על ידי הנתבע).

התובע מציין כי מדובר במסמכים המוצגים לראשונה בשלב ההוכחות על מנת להפתיע אותו, והוא הופתע לגלות את אותו מסמך, ולא עלה בידו האפשרות לסתור תוכן ואותנטיות המסמכים, ולכן עותר התובע להביא ראיה המפריכה את אותם המסמכים ואת מקוריותם, וברצונו להגיש חוות דעת מומחה לצורך בדיקת האותנטיות ובדיקת המועד בו נרשמו הכיתובים בכתב יד על גבי העמוד השני של ההסכם.

הראיה השניה אשר נתבקשה, הינה הצגת "סט" שלם של המסמכים אשר לכאורה נשלחו את התובע ביום 17.1.2013, בשים לב לשאלות הנוגעות לצירוף ההסכם עליו התבססה התובענה. התובע מסביר כי איתור המסמכים היה בעייתי לאור עבודות שיפוצים והעברת משרד, ויכול והדבר התרחש בהיסח הדעת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הנתבע, מצאתי לנכון לקבלה בחלקה;

בכל הנוגע להצגת חוות דעת המיועדת לסתור ראיות אשר הוצגו, דינה של הבקשה להידחות. אין מדובר בראיה קיימת אשר אותרה לאחר חלוף זמן, אלא ראיה אשר בכוונת התובע להכין לצורך הליך משפטי לאחר שנסתיימה שמיעת הראיות. ראיה שכזאת, אין בה אלא להאריך הדיון בהליך שלא לצורך, ולהצריך ניהולו של מרבית ההליך מחדש, תוך פתיחת פתח ל"מקצה שיפורים" לאחר סיום שמיעת הראיות.

אוסיף עוד, כי אותה ראיה מפתיעה לכאורה, צורפה כנספח "1" לבקשה למתן רשות להתגונן. אין מדובר בראיה מפתיעה או חדשה, ויכול היה התובע לדרוש לקבל המסמכים לאחר הדיון המקדמי מיום 6.1.2014, וברי כי לא נודע לו על קיומם לראשונה רק במועד שמיעת ההוכחות.

באותו מועד הצעתי לצדדים לשקול מינויו של מומחה לזיהוי כתב יד, על מנת שיבחן את ההסכם עליו נסמכה התובענה, או כל מסמך רלוונטי אחר, ויבחן את כתב היד, באופן שייתר חלק מהטענות הנוגעות להבדל בין שני ההסכמים; הצעה זאת הוצעה כאשר ההסכם האחד צורף לתביעה, וההסכם האחר, צורף לבקשה למתן רשות להתגונן.

ביום 8.1.2014, יומיים לאחר הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, הודיע התובע - אשר, פעם נוספת יובהר – מודע לקיום המסמך אשר כעת מבקש הוא לנסות ולסתור – כי אין צורך במינוי מומחה לזיהוי כתב יד. מוסיף התובע באותה הודעה "ומכאן המחלוקת בתיק עומדת בעניין גריעת והשמטת כתב ידו של התובע הן משטר החוב והן מהסכם ההתקשרות והחלפתה בלשון המעטה לכתב ידו של הנתבע כולל השמטת סעיפים מהסכם ההתקשרות". אותה טענה "מפתיעה" אשר התובע למד על הצורך להעלותה רק לאחר הצגת המסמך, הועלתה על ידו מספר חודשים קודם לכן.

לפיכך, לא תגובה למסמך "מפתיע" ולטענה הראויה להיסתר בתגובה לראייה מזימה מבוקשת, אלא "שיפור עמדות" לאחר סיום ההוכחות, בשאלות שהיו חלק מן המחלוקת עוד לפני ישיבת ההוכחות, לגבי מסמך אשר התובע עצמו התייחס אליו בבקשותיו.

לפיכך, הבקשה להוספת חוות דעת כאמור, נדחית; אציין כי המשקל לטענה זאת הינו מינורי ביותר, ואינו משפיע כעקרון על מכלול השאלות הראויות להישאל במקרה זה (מהותה של הראיה – לא להוכיח את התביעה אם כי להדוף את טענת ההגנה), ולא ראיתי בכך כראיה מהותית היכולה להטות את הכף, מה גם שמדובר בראיה שטרם נערכה, ואשר התובע הביע דעתו על היעדר הצורך בה בעבר.

בכל הנוגע להצגת "סט" שלם של ההסכם מיום 17.1.2013, סבורני כי מן הראוי לצרף מסמך זה; נושא זה אכן נדון במסגרת החקירה הנגדית, וכאשר בעל דין מתבקש להציג מסמך, סבורני כי מן הראוי שיוצג המסמך כאמור, תוך שמירת זכותו של הצד שכנגד לטעון בהקשר זה; "בעל הדין הנוקש על הדלת, אל יופתע אם יזכה לתשובה"; אין באמור לגרוע מסימני השאלה אשר הועלו על ידי הנתבע בהקשר זה, ואולם טענות אלו מן הראוי לשמור לשלב הסיכומים.

לסיכומו של דבר: אני מתיר הצגת ההסכם המלא מיום 17.1.2014, כפוף להגשת תצהיר התובע על כך כי המסמך מוצג ללא שינוי ועריכה; הבקשה לצירוף חוות דעת, נדחית.

שאלת ההוצאות תיבחן במסגרת פסק הדין הסופי.

סיכומי הטענות יוגשו על פי המועדים אשר נקבעו – התובע בתוך 10 ימים מהיום, הנתבע בתוך 10 ימים נוספים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: