מגן נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

פסק דין

בפניי תביעה על סך כולל של 31,794 ₪ בגין התקשרות חוזית שבה התחייבה הנתבעת לספק שירותי אינטרנט לתובעת.

טענות הצדדים מפורטות בכתבי הטענות והם חזרו עליהן בפרוטרוט במסגרת הדיון.

יצוין שהתובעת נסמכת על זיכויים שמגיעים לה, לטענתה, בסך של 184 ₪, הוצאות שיחות טלפון לנתבעת בסך של 20 ₪, בזבוז זמן רב ומשאבים בסך של 1,000 ₪, זיכוי בגין דמי מנוי לתקופה של 10 חודשים בשל תקלות ברשת על סך של 590 ₪, סך של 10,000 ₪ בהתאם לסעיף 31 א לחוק הגנת הצרכן וכן סך של 20,000 ₪ בהתאם לסעיף 31 א (ג) לחוק זה.

בקציר האומר, התובעת נסמכת על הפרות חוזרות ונשנות של החוזה המתבטאות בניתוקים חוזרים ונשנים במהלך תקופת השירות שקיבלה מהנתבעת, שתחילתה בפברואר 2010. לטענתה, הבעיות הטכניות החלו בחודש מרץ 2011.

התובעת שוטחת בתביעתה לפרטי פרטים אודות תקלות אלה והשירות הלקוי, לשיטתה, שקיבלה מהנתבעת במסגרת הטיפול בהן, ובכלל זה בטיפול שקיבלה מהטכנאים שהנתבעת שלחה לביתה. כל אלה, וטענות נוספות הקשורות לזיכויים שמגיעים לתובעת, נטענו על ידה באופן מפורט בכתב התביעה ובדיון שהתקיים לפניי, ועל כן – אין מקום לחזור עליהן.

מנגד, בתמצית, הנתבעת טוענת, כי מדובר בתביעת סרק וכי התובעת דורשת סכום מנופח. היא טוענת, בין היתר, כי התובעת ביקשה לחזור לשירותיה ב-25/12/11, שמונה ימים לאחר שנותקה מתשתית האינטרנט של הנתבעת. כן טוענת הנתבעת, כי התובעת לא מזערה את נזקיה, מאחר שלא פנתה לקבלת הצעה מחברה מתחרה המספקת שירותי אינטרנט. אי לכל אלה, טוענת הנתבעת, התובעת לא הוכיחה את נזקיה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, קיימת תשתית להשבת הזיכויים בשיעור של 184 ₪ להם טוענת התובעת ולפיצויה. אין מחלוקת, כי הנתבעת השכילה לזכות את התובעת בגין שישה חודשי תשלום בסך של 59 ₪ לכל חודש. זאת, לאחר מספר לא מבוטל של פניות שפנתה אליה התובעת עקב התקלות מהן סבלה. כבר בשלב זה יצוין, כי הדבר מעיד על כך שהנתבעת מודעת הייתה לתקלות אלה. בכל מקרה, אין לראות בסכום זה פיצוי הולם ואף לא "מחווה שירותית".

על פי השתלשלות העניינים המתוארת על ידי התובעת, והמקובלת עליי, התובעת סבלה תדיר מניתוקים חוזרים ונשנים בשירותי האינטרנט שקיבלה מהנתבעת. לא נסתרה טענתה שפנתה לפחות ארבע פעמים לנתבעת וזו שלחה לביתה טכנאים. כן לא נסתרה טענתה בסעיף 28 לכתב התביעה בדבר ניתוקים נוספים, לא מעטים, שאירעו בינואר 2012.

התרשמותי הכללית היא שהשירות שניתן לתובעת היה לקוי. עם זאת, אין בידי לקבל שהסכומים שתבעה – בסך של עשרות אלפי ₪ - הם הפיצוי שצריך לפסוק במקרה זה. מדובר בסכומים גבוהים יתר על המידה, שאינם פרופורציונאליים לתקופת המנוי ולסך החודשי ששילמה התובעת לנתבעת.

סכום הפיצוי אותו אני פוסק, על דרך האומדנא, הינו בגין טרדה, עגמת נפש, אובדן ימי עבודה והוצאות שיחות טלפון, ועומד על סך של 3,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף את הפרש הזיכוי בסך של 184 ₪ שמגיע לתובעת, וכן הוצאות משפט בסך של 350 ₪ והחזר אגרת ביהמ"ש ששילמה.

הנתבעת תשלם לתובעת סכומים אלה בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו המה הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: