מגן דוד אדום נ' אבו פנה

החלטה

ביום 20/06/2013 ניתן פס"ד הדוחה את תביעת התובעת הואיל ולא התייצבה לדיון שהתקיים באותו יום ואשר אליו זומנה כדין מבעוד מועד.

ביום 27/6/2013 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסה"ד הנסמכת בתצהירו של מתמחה ממשרד ב"כ המבקשת, המצהיר, כי ביום 21/5/2013 פנה טלפונית למזכירות בתי-המשפט לברר מהו מועד הדיון בתיק זה ונענה ע"י מרכז המידע, כי הדיון קבוע ביום 26/6/2013 בשעה 12:00 בביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה.

הבקשה הנסמכת בתצהיר הנ"ל מציינת, כי שלילת זכות המשיבה להשמיע דבריה לביהמ"ש תגרום לעיוות דין וכי יש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, או - עפ"י שיקול דעת.

הבקשה מציינת, כי המשיבה לא זלזלה בביהמ"ש אלא מסיבות שאינן קשורות עימה נבצר ממנה להגיע לדיון.

בבקשה מציינת המבקשת, כי ככל הנראה נאמר למתמחה כי הדיון נקבע ליום 26/3/2013 בשעה 10:30.

תמצית טענת המבקשת היא, כי מרכז המידע הטעה את המתמחה ביחס לשעת הדיון.

מכל מקום, סבורה המבקשת, כי דחיית התביעה היא צעד חיצוני במיוחד הננקט במקרים קיצוניים ומיוחדים ולא זה המקרה.

הסימוכין לקביעה זו נמצאו בדמות ציטוט מע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נגד מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון פד"י סא(2) 855.

תשובת המשיב מציינת, כי לכתחילה היה קבוע דיון ביום 3/6/2013, אך ב"כ המשיב ביקש דחייתו.

החלטת ביהמ"ש דרשה את עמדת המבקשת ביחס לדחייה המתבקשת ובסופו של דבר שלחה המבקשת עמדתה בציון שני מועדי חלוף, 20/06/2013 ו-23/06/2013.

בהמשך למועדים שסיפקה המבקשת נקבע דיון ביום 20/06/2013.

המשיב תוהה כיצד לא ביקשה המבקשת את דחיית הדיון לאחר שנודע לה לכאורה כי זה נקבע ליום 26/6/2013, אשר אינו הולם אף לא אחד משני המועדים כשהציעה כמועדי חלוף.

הבקשה מציינת כי למתחמה נודע אודות הדיון ביום 26/3/2013 ואילו בתצהיר מצהיר הוא על יום 26/6/2013.

המשיב סבור, כי אין בקשת המבקשת מעלה כל נימוק מתקבל על הדעת ואף לא מציינת ולו ברמז הסיכוי כי תביעתה תתקבל לו יבוטל פסה"ד.

המשיב מבסס קביעותיו על רע"א 83/01 טובה וייס נגד יוסף מרדכי אשר מאזכרת, כי "תהליך עשיית הצדק אינו שייך רק למתדיין בודד ומנותק מהאינטרסים של יריבו וזכות הגישה לביהמ"ש הנכבד אינה כוללת לחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין שכנגד".

ביום 8/7/2013 הוגשה תשובת המבקשת למענה המשיב, נסמכת בשורה של פסקי דין (מתוך השורה נזכר פס"ד אחד) המכירה בזכות היסודית של כל אדם לגישה לערכאות בזו הפעם נכנסת המבקשת לסיכוי הצלחתה לו יבוטל פסה"ד ומתעמתת עם כתבי הטענות של שני הצדדים.

בחנתי את מכלול הכתבים וסבורני, כי זכות הגישה לביהמ"ש אינה הנושא שיש לשקול הואיל ואיש לא מנע מן המבקשת זכות זו באשר היא אשר הגישה תביעה לסכום קצוב לביצוע בלשכת ההוצל"פ והיא אשר לא התייצבה לדיון במועד שנקבע. עם כל הכבוד למתמחה שהצהיר את הצהרתו אין שום סיבה לקבל את עמדת המבקשת באשר למידע שנמסר למתמחה שפנה אל מרכז המידע ביום 21/5/2013 על מנת לברר מתי קבוע דיון.

באותו יום ממש ניתנה החלטתי על גבי תגובת המבקשת (בבקשה זו והמשיבה בתגובה שהגישה ביום 19/05/2013) המזמנת את הצדדים לדיון במועד שבו אכן התקיים הדיון.

החלטתי זו נמסרה לב"כ המבקשת ביום 22/5/2013 בשעה 05:40 באמצעות פקס.